ביקורת ספרותית על עד הירח ובחזרה מאת ג'יל מאנסל
ספר טוב

---

בחיי שאני לא מבינה מה משך אותי אל הספר הזה, אבל מרגע שאחזתי אותו אמש ועד עכשיו לא הנחתי אותו ליותר מהזמן הנחוץ בכדי לבצע את מטלותיי.
קראתי באוטובוס (פספסתי תחנה ונאלצתי ללכת ברגל), לקחתי אותו איתי להפסקות הסיגריה מהעבודה, קראתי בו בארוחת הצהריים (מפוררת עליו קצת פירורי לחם) ואפילו ניסיתי לקרוא בו בעודי אוחזת את התינוק (לא עובד, אני קוראת והוא קורע)
אולי זה הקיץ שמביא איתו חשק לספרות קלילה, או שאולי פשוט כל אחד צריך מדי פעם לקרוא ספר קליל ומטופש- אבל זה הספר הראשון מאז פרוייקט רוזי שממש הצליח ״לתפוס״ אותי.
העלילה פשוטה מאוד-
אלי מאבדת את בעלה בתאונה טרגית ומרגישה שעולמה חרב עליה ושלא תתאהב שוב לעולם,
במהלך הספר היא מגלה שאחרי האבל הנורא החיים ממשיכים.
אז מה אין בספר?
אין בו אמינות, כי תיאור הרגשות של אלי אחרי שאיבדה את בעלה לא אמין במיוחד,
אין בו עלילה מפתיעה כי מן העמוד הראשון (ואפילו לפני כן, מקריאת התקציר) די ברור מה יקרה בסוף.
ובכל זאת- הספר קולח וקריא להפליא, הדמויות שנונות ומקסימות, והסיפור מתוק וכייפי לקריאה.
מומלץ לכל מי שמחפשת ספר קליל אך לא ממש מטופש, מתאים לים/ לחופשה/ סתם להירגע קצת

» ביקורות נוספות של הקוסמת
» ביקורות נוספות על עד הירח ובחזרה