ביקורות ספרים על הספר אובלומוב - רומן
|
ספר עצל ונינוח, ספר רוסי. ספר על אנשים אחרים בזמנים אחרים, ספר שלא קשור בכלל לחיים שלנו היום, הן מבחינת המלחמה שאנחנו חווים והם מבחינת הדמויות.
בספר מסופר על אדם ששייך למעמד אצילים, כזה שיש לו משרת וטבחית, והוא זקוק לדירת ארבעה חדרים אף שהוא משתכן וחי רק באחד מהם המשמש לו חדר שינה, חדר עבודה וחדר הסבה. לאדם הזה יש אופי עצל ורך, והוא נמנע מעמל. למולו יש את החבר הטוב שלו שהוא איש עסקים עם אופי גרמני, שפועל ללא הרף בנמרצות ומעורר את גיבור הסיפור לפעול בחייו.
סביב שני האנשים הללו יש עלילה כלשהי, בעיקר סביב אובלומוב שהוא האיש העצל והרך, שנותן לדברים להתנהל ... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
אחד התענוגות בכל שנה בימים אלה של ה"חורף" ימי סוף דצמבר תחילת ינואר (מלבד נסיעה אל החורף באחד היעדים המקסימים בקיפאונם הכריסמסי) הוא לשוב לרגע אל אמא-רוסיה.
לשבת למרגלות היולקה (אמיתי או במחשבה, אל מול האח - כנ"ל) להתרפק על שהיה במיוחד כשככה כל השנה יש התרחקות מכוונת או לא והיטמעות ככל האפשר (וכמעט באופן מושלם).
אז סביב הנובי גוד נעים לחזור אל פינה רחוקה וחמה בלב ופינה חמה (תרתי-משמע) בספרייה, ולחבק יותר מכל את התרבות. בין השאר לשוב את הכתבים היפהפיים, לעתים בשפת המקור ולעתים המתורגמים.
הפעם הוצא מהמדף הדוב - המנמנם את שנת החורף שלו בכל עונות השנה - המקס... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר כבד וארוך כיאה לספרות הרוסית. בעלילה לא קורה כמעט כלום והסיפור סב סביב הנפש של הדמות המרכזית(אובלומוב).
מרגישים את האיכות של הכתיבה ואת כל דקויות הנפש שהסופר מצליח לתאר.
היה לי קשה לקיראה אבל גם זוכר גם רגעים שבהם נמרח לי חיוך אדיר על הפנים.
מומלץ למי שיש סבלנות... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
-ייתכנו ספויילרים!-
את הספר הזה קראתי בעקבות אהבתי לספרות הרוסית. הספרות היא ספרות לא קלה ולעיתים מסובכת אבל מנגד, יש בה משהו שמושך אותי ככבלי קסם. אולי זה השורשים הרוסיים שלי שמדברים מתוכי ולוקחים להם פיקוד כאשר מדובר בספר רוסי או פשוט בגלל שהספרים הרוסיים כל כך קשים, כל כך בלתי מפוענחים , עד כדי היותם בגדר חידה.
הספר מתאר את קורות חייו של אציל בן המאה התשע עשרה בשם אובלומוב. אובלומוב זה מאס בחיי הבורגנות והמעמד הגבוה ודבק בגישה של אי עשיית דבר. תרתי משמע. שנים שהוא אינו יוצא ממיטתו והוא דבק בהלך החיים שסיגל לעצמו, המורכב רוב הזמן משינה ואכילה. אפי... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אולי אם גונצ'רוב היה כותב את הרומן שלו היום הגיבור שלו לא היה סתם איזה אציל. כל "בן של", אריסון, תשובה, מוזס, מי שתבחרו, אחד שיכול להרשות לעצמו לשבת מהבוקר עד הערב בזמן שהכסף והגנן והמנקה ואני ואתם עובדים בשבילו, היה יכול להיות אובלומוב.
הוא גם יכול היה ללכת בהפוך על הפוך ולבחור איזה אחד שרכש לו השכלה מופלגת באיזה ענף מאד מאד ספציפי של מדעי המחשב והוא היה עובד מהבוקר עד הערב בפיתוח אפליקציות סופר מגניבות שחוץ מלהרשים את כל המשקיעים ולספק מצע נחשק ליחצנים ולחברות תקשורת הן לא היו תורמות כלום לרווחתו או לטיבו של העולם. אבל אחד כזה גם יכול היה להיות סתם ... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה לא סתם ספר - זהו פרויקט קריאה. הספר הזה התפרסם בשנת 1859. כשהוא מנסה להחיות את סגנון החיים של האריסטוקרטיה הרוסית, הוא עושה זאת מתוך התקופה עצמה. הרקע לעלילה הוא חוויה בפני עצמה. הכבדות, הרשמיות, הטקסיות וחוסר הישירות של האנשים בולטים לעומת ההווה הלא-חגיגי שבו אנו מתנהלים כיום. נפתולי הנפש סביב השאלה "אוהב/לא אוהב" נראים משונים למי שחי בחברה המודרנית. הספר ארוך ונמשך, ובכל זאת יש בו קסם מיוחד. התרגום מאפשר קריאה קלה, עכשווית. מומלץ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אי אפשר לסיים את החיים מבלי לקרוא את ספרו הנפלא של גונצ'רוב, פשוט אסור!
על פניו זהו סיפור על החמצה גדולה אחת ובכלל על החמצות.
אובלומוב, הוא בחור צעיר, בעל אחוזה רחבת ידיים שבוחר בדרך מאוד מקורית להסדיר את ענייני חייו - הימנעות. בהיותו אדם נעים הליכות, מפונק ונהנתן מצויים סביבו שרשרת של עובדים, מכרים וגם חבר נפש אחד בשם שטולץ, רוסי ממוצא גרמני, אדם פעלתן ותכליתי עד מאוד ובעיקר חבר נאמן. וכל אלה מסייעים בידי אובלומוב לשכב על ספתו, להרהר בעתידו ולחלום חלומות.
אלא, שאליבא דה גונצ'רוב, מקומם של חלומות הוא בשעת לילה בשינה, ובמציאות אין כל כך מקום לחלומות בא... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כאשר אני ניגש לקרוא ספר המוגדר כיצירת מופת הילה של קדושה מלווה בחרדה קטנה אופפת אותי. מה יקרה אם לא אצליח לסיים את הספר כי הוא מורכב מדי/מליצי מדי/ ארוך מדי? ואם לא אבין על מה כל הרעש וההמולה, והילולים והקילוסים הרבים. או למרבה הזוועה לא אבין את הספר כלל. לשמחתי כי רבה זה לא קורה הרבה, וספרים הנחשבים יצירת מופת מתבררים לרוב ככאלה (או שלא אבל אתם יודעים לא נעים להודות וזה..)
עם ספרות רוסית בת המאה ה-19 בכלל. רשימה ארוכה של ספרים מעוררי התפעלות, חיננים, מצחיקים ומרתקים מאין כמוהם נכנסו לפנתאון העולמי ואת רובם המוחלט אני מוקיר ואוהב. אז ברקע זה ניגשתי לקרו... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הפרק 'חלומו של אובלומוב' עורר בי מחשבה שאשמח לשמוע את חוות דעתכם - שלכם הקוראים האוהבים כמוני את הספרות הרוסית של המאות 19-18.
קודם כל יש לשים לב שהפרק הוא מרכזי בספר, זאת משום שהוא הפרק היחיד שזכה לכותרת! כל הפרקים ממוספרים בלבד, ואילו לפרק הזה העניק גונצ'רוב כותרת.
המחשבה שהתעוררה בי היא זו: יש הכרח להשוות בין כל סיפורי החלומות הנמצאים בין הסופרים הרוסיים, חלומו של אובלומוב, חלומו של ניקנור איוונוביץ' בספר 'האמן ומרגריטה' (הפרק צונזר במהדורה של 'השטן במוסקבה', ולא ברור לי למה, תקראו את החלום המצונזר, אין לכאורה סיבה מספקת כדי לצנזר אותו ברוסיה הצארית), ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מהו הקיום האובלומובי? לשכב במיטה ולחלום, או להשתרע על הספה ולבהות... בקיצור חיי בטלה. הספר מתחיל בתיאור של מהות הקיום האובלומובית באופן די גאוני באמצעות מפגשים עם דמויות שונות- אובלומוב דוחה את הצעתם לבא להשתתף באירועים ומפגשים חברתיים שונים... הכתיבה חיננית ואני יחד איתו עם אובלומוב - אוהבת אנשים שבוחרים לא ללכת בתלם... אבל ההמשך מאכזב.... כי אובלומוב בוחר גם לא ללכת עם תשוקותו- אולגה- הבטלה משתלטת עליו לגמרי- הוא בעצם סוג של מת מהלך. גם העלילה אחרי הפרק הראשון מאכזבת- החל מתיאור החלום ועד תיאור הרומן עם אולגה- ארוך למדי ולעיתים מייגע לקח לי הרבה זמן לק... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
את הסופרים הרוסיים אימצתי עוד בגיל העשרה כי הם מטיבים להראות את קטנותם של המעשים הגדולים ואת גדולתם של המעשים הקטנים , וכמה טוב שאנו זוכים לגל מחודש של קלסיקות מתורגמות ברעננות שמפיחה בהם חיים חדשים, אפילו בארכאים ביותר .
גונצרוב הוא אחד מהם.לקרוא ולהתאהב בדמות התמימה כל כך והמרושלת, בנפש הזכה והטהורה כמו זכוכית , כשגם כשהיא מתאהבת עד כלות היא נמנעת .שש מאות עמודים שנקראים לאט , בקצב אובלומובי. מתאים בהחלט לימים הקרירים שצפויים לנו.
... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אובלומוב אינו גורו באשראם בהודו ואין לו מתכון לחיים מאושרים.
האובלומוביות הקרויה, לכאורה, על שמו, מזוהה עימו משום שאפשר שהוא התוצר העילאי והמובהק ביותר שלה, אך בה בעת הוא גם קורבנה. אובלומוב לא זיקק פילוסופית חיים עמוקה כתוצאה מהתנסות חיים רחבה, אלא שקע לתוך העולם הזה, לאחר שכשל מלהתמודד עם האתגרים שמציבים לו החיים.
את הכשלון הזה מסביר גונצ'רוב בין השאר בהווית החיים והחינוך הרוסי באובלומבקה. אובלומוב, בינו לבין עצמו, מודה בכך: "בא תורו של אחד מרגעי ההכרה הצלולים בחייו של אבלומוב....איזה פחד חש כשבנפשו הופיעה פתאום תמונה חיה ובהירה של גורל האדם ו... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איליה איליץ' – אובלומוב.
אח.. איזה טיפוס אתה. איזה טיפוס. נראה שרק איבן גונצ'רוב יכול היה להמציא אותך.
מאמינה שלא אכפת לך שאפנה אליך בגוף ראשון ולא בגוף שלישי. למרות היותך אציל רוסי, בעל אחוזה עשיר, בן המאה השמונה-עשרה.
בינינו, הרי דבר לא אכפת לך: לא החיים מחוץ לביתך, המוגף רוב הזמן. לא החיים בתוך ביתך (ביקור קצרצר וכבר אפשר לאבחן: לקרדיט אבק הבית – אתה לא רגיש! לא, אין זו הסיבה לעיניים הנעצמות תדיר). אציל מיוחס, ראה כיצד אתה חי - בית מאובק, חסר כל סדר, רהיטים ישנים, בלויים, מכוסים שכבת אבק עבה (עליה תוכל לכתוב הבוקר טיוטת מכתב "דחוף" אל ראש המחוז) אח.. יש מכתב ... המשך לקרוא
37 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
אוי אני בבעיה רצינית. על הספר הזה כתבו סקירות מספר אנשים שדעתם חשובה בעיני במידה כזו שהמלצה שלהם שולחת אותי כמו זומבי מוכה ירח לקרוא במלוא תשומת ליבי כל ספר שימליצו עליו בחום.
והנה הגעתי בנחישות לספריה, וביקשתי שיביאו לי את אובלומוב. ואז שתיקה , 3 הקשישות החביבות נועצות בי מבט חצי מתרשם לטובה, חצי מובך והאמיצה שבינהן שואלת אותי בהתנשאות : אובלומה? ואני בהתנשאות מהולה בשמחה לאיד, אובלומוב זו קלאסיקה רוסית מהמעלה הראשונה. זה גרם להן לשבור שיא בחיפוש ולאתר לי את הספר תוך דקה ורבע במדף שכוח אל.
די מהר הבנתי שלא רק הספרניות שלי מעבירות את זמנן במצ... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני מחזיק את עצמי חזק, בנקודות
שונות בחיי, כדי לא להשתמש בצירוף המילים
"אמרתי לך/לך/לכם/לכן".
אבל כעת זו אחת מהנקודות הללו
בהן אין מנוס:
אמרתי לכן ולכם.
והנה, אני מצטט את הסקר שערכה גוגל (הידועה כ "אלוהים" בחוגים נרחבים של האנושות) בישראל:
47 אחוז מהנשים הישראליות היו מוותרות על יחסי מין בתנאי שיהיה להן חיבור לאינטרנט.
25 אחוז מהגברים הישראליים כנ"ל.
72 אחוז מהאוכלוסיה (!?!) היו מוותרים על סקס לחודש העיקר שיהיה איך להתחבר לרשת.
באותה שאלה - 84 אחוז מהנשים הישראליות היו עושות כן.
58 אחוז מגברי ישראל (כן, הרגישים, האמיצים, המשכילים) היו מוותרים על האישה שילדה... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נתתי להרבה ספרים את הציון מעולה (5 כוכבים) כי הם שימחו אותי מאוד באותו הזמן שקראתי אותם, אבל הספר הזה הביא אותי לפסגות נשגבות. הוא בלתי נשכח. הספר הזה הוא סיפור על אהבה ועל משמעותה בעיני אנשים שונים. הוא לא סיפור על אובלומוב שמאס בחיי הפעולה ובחר בספה. זה הסיפור המשני. גונצ'רוב שואל: מה טעם החיים? אהבה. אז מהי אהבה? ועונה: לא זיקוקי דינור, לב פועם והתרגשות מטורפת, אלא חיים שקטים וטובים, הפריה אינטלקטואלית ורגשית, אחים תאומים שאף פעם לא נגמרות להם המילים, פעילויות משותפות ואושר שהוא כל כך "מובן מאליו" ומוטמע בך עד שהוא הופך למן עצבות: ומה עכשיו? הכל כל כך טו... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נפלא!!
פקידים, אנשי אצולה, משרתים, בורגנים, כפריים, אנשי ה"חברה הגבוהה"- גונצ'רוב לא עושה הנחות לאף אחד. כולם עוברים תחת שבט ביקורתו הצינית והמלגלגת, אך גם חומלת. אין ספק שמושג כמו "אובלומוביות" (בניגוד ל"שטולציות") רק חיכה שמישהו יבוא וימציא אותו. מומלץ ל: כל מי שעוד לא יודע מה ההבדל בין רוסי לגרמני.
... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש משהו מאוד מעניין באובלומוב, הן בסיפור והן בכתיבה. הספר כתוב במעין אובלומוביות, חוסר כוח וחוסר מוטיבציה להשתתף בעולם האמיתי, בין אם זה עבודה, טיולים או אפילו אהבה. גם הספר כתוב במין עצלות חיננית כזו, חלק מהספר מיותר וחלק חוזר על עצמו, אבל הדמויות נוגעות ללב, במיוחד אובלומוב, איש שהוא נשמה טובה ולא מוכן לקחת חלק בחיים והכל קורה סביבו, אלא אם גורמים חיצוניים יצילו אותו; שטולץ, הגרמני שזוכר לאובלומוב חסד נעורים וחי בעולם העסקי ואף מציל את אובלומוב שוב ושוב; וכמובן, זכאר המשרת הנרגן והעצלן והתחמן אך גם טוב לב ומסור, שלדעתי הוא אחת הדמויות הקומיות הטובו... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כדי להסביר את מערכת היחסים שלי עם הספרות הרוסית, אזדקק לצטט (למרות שאני לא אוהבת לצטט) את רועי חן: "אם הספרות היתה מדינה שאליה היגרתי מתוך צורך לברוח מהמציאות, הספרות הרוסית היתה עיר הבירה שלה".
אובלומוב, פקיד פטרבורגי שהתפטר ממשרתו, (לא, לא מתוך עצלנות, מתוך אובלומוביות) לא עושה דבר בחייו. הוא אינו עובד, אין לו תחביבים, הוא זונח ספרים באמצע, הוא לא מקפיד על הניקיון בדירתו, הוא אינו יוצא לביקורים או לטיולים. הוא, במשך כל היום, רק חולם על העתיד שהיה רוצה: לחזור לחיות באחוזתו, להינשא לאישה יפהפייה, לא לדאוג לדבר ורק לשבוע נחת, לאכול היטב, ולא לחשוב על שום דבר... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לקרוא בימינו-רומן רוסי קלאסי של המאה ה-19 -זה להרגיש שאתה "מודד,חש ומתוודע" ל -חווית מדידה אישית של בגד הנתפר בידי חייט בתהליך תפירה של - Haute couture על פי מידותיו האישיות של לקוח מסוים וזאת בניגוד גמור לבגדים שנוצרים ב-"קו יצור המוני". רוצה לאמר -כל רומן שכזה הוא ייחודי ב-Haute couture שלו .
מדוע עלתה בדעתי ההשוואה בקריאת הרומן לתפירה ב -Haute couture? -כיוון והקריאה ברומן הזה נעשית בקצב אחר ,קצב אטי. אין בו את הקריאה הדינמית או השפה הרזה של הרומנים המודרניים בני זמננו שאנו רגילים למקצב אחר משלהם .
אמרתי לעצמי -אם אני רוצה ליהנות מהרומן הזה אני חייבת לקרוא אותו עם הרבה... המשך לקרוא
39 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
