ביקורת ספרותית על The Mommy Myth - The Idealization of Motherhood and How It Has Undermined All Women מאת Susan Douglas
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 8 ביוני, 2013
ע"י נעמה 38


נו? החלטת כבר איזה אמא את?נכון שתגדלי ילדים חכמים, חדורי מוטיבציה, נמרצים, רגישים, משתפי פעולה, בעלי ביטחון עצמיומרוצים מעצמם?כמו אלה מהפרסומת ההיא לאבקת הכביסה או למזגן או שזה היה בכלל כתבה של אושרת קוטלר, מי זוכר..
נכון שאת אמא כזאת סקסית, נראית כמו דוגמנית ויש לך ילד, הקפאת ביצית לשני והספקת לאמץ תינוק (למה רק תינוק) כפר טיבטי שלם? ברור שלהיות אמא הרבה יותר מהנה מהעבודה שלך ומי בכלל רוצה להיות עשירה ומפורסמת כשאפשר להיות כל היום עם הילדים בג'ימבורי.
והבת דודה שלך המסכנה שלא הצליחה להתחתן, כבר סיפרת לה שלהיות אמא זו החוויה הכי מאושרת ביקום, ובלי ילד שברגעים כאלה ידחוף מזלג לשקע הוא זה שיחסוך ממנה חיים חסרי תכלית ופשיטת רגל ערכית.
הדימויים האלה של אמהות אידאליות , רודפים אותנו כמו אמסטף בלי חיסון וזה כנראה ייגמר בבכי בשני המיקרים.

אני מקווה שתרכשי בקרוב ספר הדרכה כיצד לגמול מטיטולים ועוד אחד שהמוכרת המליצה איך למנוע מהאח הבכור להפסיק לבעוט בראש של אחותו כל פעם שאת מפנה את הגב.זה תלוי בך , תלמדי אותם לקחת שליטה על הרגשות ותעשי משהו שהמתבגר שלך לא יכניס מישהי להריון .
אני מקווה שהתחלתן להבין שזה לא ספר הדרכה, אלא קול קורא נגד השטיפת ממוח של ההיפר אמא והרעיון החולני של מרתה סיוארט שתפסלי לילד את הגזר בצורת בוב ספוג שישמח לו את הכריך.

אז די! יש מיליוני אימהות כמונו, שסופגות את המסרים הללו ומתבשלות בפנים בידיעה שזה חייב להיפסק ו10 דקות באמבטיה עם סבון ארומרפי זה לא מה שאנחנו צריכות כדי לשנות את ההרגשה .
הספר המופלא הזה מכריח אותך לחשוב, מי את כאמא? זה שאת לא מרי פופינס , לא אומר שאת מתחרה על תפקיד המרשעת השנה.
לי זה התחיל לחלחל כשהבנתי שאת כל הנרטיב האידאלי עיצבו גברים לבנים מהמעמד הבינוני- גבוה,ואם אפשר להיות יותר ספציפים הצד הימני של המפלגה הרפובליקנית.
ערכי המשפחה זה רעיון נהדר בטריפ האשמה שגדלנו לתוכו , בסיוע האדיב של התקשורת קנינו את הרעיון שיש דרך אחת להפוך לאמהות הנכונות, ומה רע אם על הדרך יותר קל לאבות לסדר לעצמם את העדיפויות בלי להתקל בילדים שלהם כשהם באים מהעבודה בערב.
וכן ברור שאנחנו יכולות להיות במקביל נשות קריירה ולהצליח בהכוללל רק אל תזניחי את הילדים.

אז ב10 דקות של השקט באמבטיה אני משננת לעצמי , הזהות האימהית שלי מורכבת ואני עושה ככל יכולתי ויש בי עוד יותר, חוץ מלהיות אמא של ליבי. (כפרה עליה..)
26 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
נעמה 38 (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
תגובות כמו שלך הם הליבה לעיצוב זהות אמהית. סך כל הנרטיבים על חוויות אימהיות. בלי רע וטוב צודקת או טועה כל אחת מגבשת לעצמה זהות מורכבת שמתאימה לה והיא שלמה איתה
Shlomit RY (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
אמא למופת?! מה זה בכלל?
ככל שנוקפות השנים.. (ואני אם כבר 26 שנים) -ה"הוראות" הכאלו והאחרות מצחיקות אותי. וגם אלו שמנסחים מניפסטים נגד.. עזבי אותך משטויות. התעלמי מאלו וגם מאלו. היי את. היי בן אדם. כבדי את עצמך ואת "שלוחותייך" כבני אדם. זה המוטו שלי. הניחי להם לקחת אחריות, היי גיבוי אעבורם, חיי את חייך ועשי כטוב ביכולתך, מבלי להשתגע. אל תנסי להיות אמא למופת, אבל גם לא לאמצי את האנטי תיזה. היי בן אדם (="מאנטש"), היי שלמה עם עצמך.
ילדים מפנימים מודלינג.
אם תכי על חטא.. הם יגדלו להיות בוגרים רווי רגשי אשמה שמכים על חטא.
אם תטפלי בהם טוב מספיק תוך שאת מניחה להם להתמודד, מאפשרת להם לטעות ומגבה אותם, מכבדת אותם, מניחה להם לקחת אחריות, תוך שאת חיה את חייך ומטפלת בעצמך ללא כל רגשי אשם, כשאת שלמה עם עצמך - הם ילמדו להיות בוגרים שלמים.
נעמה 38 (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
תודה שין שין, עוד תובנה שעלתה בי בעודי מתכחשת לרגשות האשם שלי , הם "לא קיימים" אבל הם עדיין גורמים לי לעשות כל מיני דברים
שין שין (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
מעולה, נעמה, כל כך במקום. תודה מעוד אמא עם רגשות אשמה.
נעמה 38 (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
ומה רע במילה טובה או שתיים? אתה יודע איך שיר אהבה אחד במייל עושה פלאות למצב רוח שלי?
חמדת (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
נעמה -כשהמחנכת תגיע לקרסוליים שלך -אשקול לקחת את מבטיה /דבריה ברצינות .....
אלון דה אלפרט (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
אני לא עוסק בגמולים ולא ברשימות, טובות ופנקסים עם מה כל אחד עושה. אין מה להודות, כמו שהיא לא אומרת לי תודה כשאני מוריד את הפח, לוקח את הילדים לבית ספר או מביא כסף הביתה. כל אחד עושה את מה שצריך, ולוקח עליו אחריות.
נעמה 38 (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
אלון, טוב שיש מודעות לאחריות למצוא בייביסיטר היא של רעייתך, עכשיו רק נותר שתגמול לה על כך:) ובקשר לנרטיב, הדרך הכי טובה לשבור את התבנית החשיבתית של ספרי ההדרכה , זה לאסוף נרטיבים של הרבה אימהות מסוגים שונים ולתת להן במה להשמיע את קולן. השלם במקרה הזה ייצג בכבוד את כל חלקיו.
נעמה 38 (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
חמדת , תודה. אני דיי קשוחה אבל מיקרים כמו מבט נוזף של מחנכת כי טסתי לכמה ימים, או שאלות כמו למה לא תפרתי לה שמלה עדיין נעוצים כמו מחטים קטנות
נעמה 38 (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
קורא כמעט הכול, שמחה שנהנית אין כזה בעיברית , אולי כי אנחנו צעד אחד אחרי גם בתפישת האימהות אבל זו אנגלית זורמת
נעמה 38 (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
אפרתי ובלו-בלו , גלולת הרעל של נקיפות המצפון זה מה שאני רוצה שנזרוק לפח. את התפוח המורעל הזה שעובר מדור לדור ברגע שנכנסנו להיריון
נעמה 38 (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
נכון חני, זה בדיוק הרעיון , ההשלמה עם הטוב שבאימהות שלנו והויתור על התחרות מול האחרות. תודה רבה
נעמה 38 (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
נתי ק, מגיע לך חיבוק וריספקט עצום. גם כך מגיע לך צל"ש באימהות.
בלו-בלו (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
נעמה - אני חושבת שתזדהי עם הביקורת שלי לספר "אין לי מושג איך היא עושה את זה" שמדבר על אותו נושא.
בלו-בלו (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
נתי - הצחקת אותי. לא ניסיתי לגהץ אף פעם - אפילו לא הגעתי לזה...
(בעלי מגהץ לעיתים ממש רחוקות. הוא טוען שעדיף שאתרחק ממגהץ אחרת אשרוף את עצמי ואת כל הבית...)
המורה שאלה את הגדולה בכיתה מה כל אחד עושה בבית. זו תשובתה:
אבא מעולה במתמטיקה, בקונג-פו, בספרים, בבישול, בתעלולים, ובבלגן. אמא מעולה במתמטיקה, בספרים ובדיבורים...
בלו-בלו (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
אפרתי - את מייאשת אותי... אין לי 40 שנה...
והאמת היא שאנחנו לא עושים כדי לקבל. עושים כי לא יכולים אחרת.
נתי ק. (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
אני רוצה, רוצה, רוצה את הספר הזה... מזדהה עם כל מילה (גם של התגובות).
כשגיסתי שאלה אותי אם אני מרגישה שאני אמא טובה כאשר בתום חופשת הלידה יצאתי לעבודה ולא נשארתי בבית עד שהילדה הייתה בת 3, הרגשתי בחילה קלה. כשהבנתי שהיא גם מגהצת תחתונים, מצעים ומגבות בנוסף לנקיון הבית, בישול ארוחה חמה ומניקור/פדיקור והכל עם הילדה, הבנתי שסופר-אמא אני לא אהיה. מעדיפה עקירה כירורגית על גיהוץ וניתוח תוספתן על הספונג'ה.
אפרתי (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
נקיפות המצפון הללו לא מרפות גם אחרי שהילדים גדולים, עצמאיים ומנהלים חיים משלהם. עשית שיפוץ בבית? אויה, את מבזבזת את הירושה שלהם והם זקוקים לכסף. את יושבת בבית וקוראת ספר? אולי במקום זה תכנסי למטבח ותבשלי כדי שתוכלי לשלוח אוכל לילדים. את עובדת עד שעה מאוחרת ולא יכולה להבריז כדי ללכת למסיבה בגן של הנכד, את סבתא לא מי יודע מה. טוב, יש תרופה לכל זה. תרופה טובה ממש. אם אתן ממש מרגישות אשמות כל היום תבלעו כל בוקר קפסולה ששמה המדעי: "כשנהיה זקנים הם לא יחזירו לנו אפילו אלפית ממה שאנחנו עושים בשבילם." אחרי 40 שנה של בליעת הקפסולה כל בוקר מתחילים להרגיש טוב יותר.
אלון דה אלפרט (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
ולגבי הנרטיב הפטרנלי שהוכתב שנים ע"י גברים לבנים שמרנים, אולי אני לא רואה את זה כי אני גבר לבן שמרן (נגיד) בעצמי, אבל ההיתלות המיידית בדבר הזה שנקרא "נרטיב" נראית לי קצת פתטית. יש בזה דברים נכונים, בעיקר בחלוקת התפקידים בבית, אבל העניין הזה משתנה במהירות מעריכית בשנים האחרונות. לא מזמן קראתי שכיום, ב- 60 אחוז מ"בתי האב" בארצות הברית, דווקא האישה היא מפרנסת עיקרית או יחידה.
אני בר מזל איכשהו לעסוק במקצוע שמאפשר לי להיות בבית לא מעט. אני לא מרגיש שאני "עוזר" בגידול הילדים ובמטלות הבית, אלא שותף מלא. יש לי תפקידים משלי, אם אני בבית ולא בלחץ של עבודה, אני לרוב אבשל ואכבס ואסדר את הבית ואהיה עם הילדים. אבל אני עדיין מפרנס עיקרי, ועד כמה שאני אשיר זמירות פמיניסטיות עדיין האפשרות שלי להכניס בזמן נתון יותר כסף תדחק שיקולים אחרים, שיוויוניים יותר. ובכל זאת אני מרגיש שאני קצת מרמה כי יש המון דברים שנוח לי לא לעשות בבית, כמו למשל למצוא בייביסיטר או "סידור" כלשהו אם צריך כזה בלו"ז הצפוף שיש אצלנו, עם ארבעה ילדים. ייתכן שגם זה שריד לחלוקת תפקידים פטרנלית, אבל פאק איט. שמרב מיכאלי תתקתק את ליאור שליין, לא אותי. יאללה, אני הולכת לישון.
בלו-בלו (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
תודה חמדת זה אפילו יותר חמור- בכל מדידת סוכר לא טובה שנינו מבואסים, רק שאני מרגישה אשמה על שלא הצליח לי, בעלי לא. הוא אומר לי "עשיתי כל מה שאני יכול, לא היתה דרך לדעת" הוא צודק רק שאני בכל זאת מרגישה כשלון אישי שלי. ומכיוון שמדובר ביותר מעשר מדידות יומיות הרי שאני מרגישה כשלון תמידי
אולי היתרון בהרגשה הזו הןא שממילא אני לא אזכה בתואר כאמא האלופה אז אין לי נקיפות מצפון על זה שאני עקרת בית איומה וגם לא שולחת לחוגים שצריך ולא בועדות בית הספר ולא מכירה את הגימבורי החדש הנחשב. אז אני יכולה להיות סתם אמא שאוהבת לבלות עם הבנות בבית עם ספרים וסיפורים וסיפורים וסתם בזבוז זמן הכי כיפי שבעולם ולהנות מזה בלי טיפת אשמה
חמדת (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
בלו בלו -מזדהה עם הרגשתך
בלו-בלו (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
אני חושבת שאולי ההבדל העיקרי בין אבות לאמהות שאני רואה הוא תחושת אשם תמידית שיש לאמהות ואין לאבות מעולם לא הבנתי את עומק ההרגשה הזו עד שלא איבחנו אצל בתי סוכרת. ישבנו בבית החולים, עוד לא מעכלים את הדבר הזה שנחת עלינו. אני הרגשתי נורא אשמה איך האמנתי לרופא המשפחה ולא באנו קודם למרות שאני זו שהתעקשה לבטל חופשה ולבדוק סוכר . בעלי לא העלה בדעתו שיכול היה לנהוג אחרת. והוא לא היה היחיד. כל האמהות שדיברתי איתן, ממש כולן, חשבו שזה נורא שהן לא הרגישו קודם שהילד חולה. אבות לא. אולי זה קורה כי חונכנו להרגיש אשמות תמיד, אולי כי יש לנו צפיה מוגזמת מעצמנו. בכל מקרה האבות שראיתי קיבלו את עצמם הרבה יותר טוב והיו בעלי גישה בריאה יותר לדעתי
אלון דה אלפרט (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
איכשהו, נראה שאבות רואים את החיים בצורה שיפוטית פחות, מה גם שאנחנו פחות מתעסקים עם איך אנחנו נראים מול אבות אחרים. כלומר, אצל נשים תמיד יש את הקטע היותר "גדול" הזה של להיות חלק ממורשת מפוארת (עלק) של אמהות, גירל-פאוור וכל העניין הזה, וגם אימהות (בשורוק) זה חתיכת אישיו לא פתור אצל כל אמא שהיא. זה לא רק הורות, זה תסבוכת אמיתית, ואני כותב את זה בלי שמץ ציניות. את דעתי, אגב, על הורות, קראת לא מזמן בביקורת שלי על "כללים להורים נבוכים" הנהדר.
חמדת (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
נעמה- כל כך צחקתי ,חשבתי שאת מהחומר היותר קשיח ,אבל כנראה שמבפנים את עשויה מבועות -סבון שבריריות יפות וצבעוניות ....באשר לאמהות -עוד לא נולד או נולדה הדמות בימי ההיסטוריה-שמישהו באמת יודע/ת מה הנכון בלהיות הורה מושלם ,לדעתי -אין ולא קיימת מולקולה נוסחתית שכזאת בטבע ,כך שאת יכולה להירגע ...התהיות הללו שלך הם האמצעי הטוב ביותר לעשות אותך לאמא יותר ....אמא ....
חני (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
יש בנו עוד הרבה הרבה צדדים מעבר ללהיות אמא יש בתוכנו עולם שלם של מורכבות לטוב ולרע, אהבתי את הביקורת .
החשוב הוא להנחיל לדור הבא את התובנות:)
קורא כמעט הכול (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
הייתה צרריכה להיות הזהרה בתחילת הביקורת "לא לקרוא בלילה כשישנים בקרבתך"
צחקתי בקול
יש כזה בעברית?
ביקורת מצוינת עושה רושם שגם הספר
נעמה 38 (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
אלון, נו מה? תגיד משהו בתור אבא של ודמות גברית מוערכת באתר
נעמה 38 (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
יקיר! תודה על ההתייחסות הגברית לנושא. הלוואי והמצב יהיה כפי שליבוביץ ראה אותו, אז אהיה השמחה בנשים:)
יקירוביץ' (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת מיוחדת. תמיד אני מחכה לביקורות שעוסקות סביב נושא הג'נדר, ישר כח נעמה. העובדה הכי בסיסית והחשובה במין האנושי זה שאנחנו מחולקים לשניים (כמו כל השאר).
ליבוביץ' אמר על זה: "אפשר לומר שהאלמנט החשוב ביותר באקסיזטנציה של האדם, היא אשתו, אני חושב יותר מכל דבר אחר".
נעמה 38 (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
תודה טופי, יקירתי יש לי אחת כזאת בבית , עדיף כפר טיבטי
נעמה 38 (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
תודה בלו- בלו. נכון כששואלים אותי מי אפה את העוגה אני עונה הקונדיטוריה . איזה פרצופים קיבלתי מאחותי כי לא תפרתי תחפושת של בן טן מה קרה אין סינים בעולם?
נעמה 38 (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
תודה דושקה גם על המקרר ליתר ביטחון
בלו-בלו (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
יופי של ביקורת רק אוסיף שגם הנשים מטיפות לכך כיום ומבקרות את מי שלא כזו.
כשביקשו ממני לאפות פשטידה לאירוע של בית הספר ואמרתי שאני לא יודעת לאפות האמהות המועד הסתכלו עלי כאילו הודתי שאני בכת השטן לפחות, ובטח שאמא איומה
טופי (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
הילדים הכי כיפיים בעולם הם בני נוער :) תנסו פעם...
dushka (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
מצוין. לגזור ולהדביק על המראה המכוסה באדים.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ