ביקורת ספרותית על וודו - מבוא קצר - דתות העולם # מאת אסטריד רויטר
הביקורת נכתבה ביום שני, 20 במאי, 2013
ע"י יותם יעקבסון


"המנבו, כוהנת הוודו, הניפה אל-על את בובת הבד מדולדלת הזרועות. עיניהם של המאמינים המצטופפים למרגלותיה, צרובות מעשן הנרות הרב, היו נשואות אליה עת שהניפה מחט גדולה ודקרה אותה בבטנה". ובכן, למי מהקוראים שמצפה לתיאורים מעין אלו נכונה אכזבה. למרבה הפלא, למעט אזכור שנראה כמעט מקרי, לא מוזכר בספר פולחן הבובות המפורסם, גם לא מקורותיו ומשמעויותיו עבור המאמין.
במידה מסוימת שמו של הספר מטעה, אולי מתוך מגמה להיות 'מוכר' יותר. למעשה, רק חלק קטן מקומץ דפיו, פרק אחד מתוך שישה, עוסק בוודו (וגם הוא עוסק יותר בהיסטוריה של הדת מאשר בביטויה החיצוניים והאחרים של הדת). לצד הוודו מתוארות בספר כמה דתות נוספות, שאלו היו שמותיהם מופיעים בכותרתו, איש לא היה מבין במה מדובר. הדתות האלו הן הסנטריה, הקנדומבלה והאומבנדה. המשותף לכל הדתות הללו הוא היותן דתות סינקרטיסטיות, כלומר דתות הממזגות לתוכן דתות ותפישות עולם שונות, מרוחקות במקורן זו מזו, גיאוגרפית ורעיונית. מקורן של כל ארבעה הדתות הוא בפולחנים אפריקאים שהועברו אל יבשת אמריקה והאיים הסמוכים לה עם הבאת העבדים השחורים לשם. בהדרגה התמזגו פולחנים אפריקאים שונים, בהתאמה לארצות מוצאם של העבדים השחורים שעורבבו אלו עם אלו, עם פולחנים נוצריים שונים ויצרו דתות חדשות, ייחודיות למקומן ורבות מקורות.
הספר מתאר בצורה מאלפת את ההבדל התהומי שבין יחסה של הנצרות הפרוטסטנטית ששטפה את צפון אמריקה בקנאות דתית אדוקה, אל העבדים ופולחניהם לעומת הנצרות הקתולית העממית שהגיעה מחצי האי האיברי והשתלטה על אמריקה הדרומית. בניגוד לנוקשות המיוחסת בדרך כלל לנצרות הקתולית, נוכח מעשי האינקוויזיציה המוכרים ואירועי גירוש ספרד, נראה כי פולחנים מקומיים, ששורשיהם אולי פרה- נוצריים (בראש ובראשונה פולחני אתרים מקודשים והערצת קדושים שונים) איפשרו לעבדים שנמצאו תחת כנפי הכנסייה הקתולית לקבל על עצמם את הנצרות ובמקביל לשמור על מנהגיהם הטקסיים ועל פנתיאון האלים המורכב שלהם שנמצא לו מקום בחיק הדת החדשה. במקביל התפתחו בקרב הלבנים שבאו במגע עם העבדים ומנהגיהם הנכונות והצורך לאמץ מרעיונותיהם ומנהגיהם.
הספר נוגע בעיקר באספקטים ההיסטוריים התפתחותיים של הדתות השונות שהוא מזכיר. כשם שבפרק הראשון נמתחים בו קורים עדינים אל העבר, כלומר אל מקורות הדת באפריקה, כך הוא מתווה קווים כרונולוגיים קונספטואליים להתפתחות כל אחת מהדתות במרוצת מאות השנים האחרונות, מאז היווצרותן. בפרק השישי והאחרון הוא קושר את הדתות להווה דרך תיאור הגעתן לארצות הברית ואף מקנח בקישורים אקטואליים כדוגמת תפוצת הדתות הללו דרך רשת האינטרנט. עם זאת הספר משולל לחלוטין כל אספקט פרקטי וחוויתי של הדתות המתוארות בו. כמי שנטל את הספר לידו מתוך הסקרנות האקזוטית שעוררה בי כותרתו התאכזבתי מאד. לצד מידע היסטורי מעניין שהספר משופע בו, לא מצאתי את אותם פרטים שבעטיים חפצתי לקרוא את הספר, פרטים שלתומי סברתי כי הם מקופלים בכותרתו של הספר.

קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



1 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ