ביקורת ספרותית על העולם שאחרי יום ההולדת מאת ליונל שרייבר
ספר לא משהו

---

בטח רובכם זוכרים את הסרט "דלתות מסתובבות" עם גווינת פלאטרו... סרט חמוד עם רעיון מקורי.
הספר הזה עובד בדיוק על אותו עיקרון.
בחורה בשנות ה 40 לחייה נמצאת בצומת מסוימת בחייה ומכאן הספר ממשיך לשני מסלולים שונים : כל אחד עפ"י בחירה שונה שהיתה עושה באותה נקודה.
מכל פרק יש בעצם שניים: פעם בעלילה X ואחכ שוב חוזר הפרק בעלילה Y.
זה החלק המתיש ולדעתי הארוך מידי.
אם פרק מסויים עוסק למשל בתקופה מסויימת עם אנשים מסויימים (למשל חג מולד עם המשפחה) אנו נחווה את האירועים בעצם פעמיים עם ההבדלים הדקים בין העלילות אבל כמובן שההבדלים הם בין התחושות והתפיסות של הגיבורה ולכן רוב הארועים והמעשים של שאר הדמויות בספר די חוזרים על עצמם בין הפרקים וזה משעמם קצת.
לפעמים התחשק לי פשוט להתקדם עם העלילה ולא לקרוא עכשיו את אותו פרק באופציה החלופית שלו כי זה פשוט לחזור אחורה.

אולי אם היו יותר הבדלים בין שתי העלילות ולא שכל דבר בעצם יקרה פעמיים (כולל משפטים זהים של דמויות משנה) היה קצת יותר מעניין לקרוא.
אני מניחה שהרעיון הגדול מסביב היה להראות שהנה לא משנה איזה בחירה אתה עושה בחיים בסוף מה שנועד לקרות קורה ובכל בחירה יש יתרונות וחסרונות ותמיד נתגעגע ונחשוב מה היה יכול להיות אם היינו בוחרים אחרת... אבל הרעיון הזה יכל היה להיות מובהר גם ב 300 עמודים ולא ב 600 לטעמי.

ליונל שרייבר כתבה את "חייבים לדבר על קוין" - ספר עוצמתי שתופס אותך בבטן גם אחרי שסיימת לקרוא אותו בכלל. בגלל זה ציפיתי פה ליותר. הספר הזה לא תופס לך את הבטן אלא פשוט תופס לך את הזמן...
אולי סופר אחר הייתי פחות קוטלת ואפילו אומרת שמדובר בספר בסדר. אבל כמו תלמיד מצטיין שמקבל 70 פתאום כך גם פה חשתי צורך עז להתקשר להורים שלה ולהגיד להם שהיא מסוגלת להרבה יותר...

» ביקורות נוספות של אוהבת לקרוא
» ביקורות נוספות על העולם שאחרי יום ההולדת