כמה נוח זה היה לו יכולנו לדעת מראש לאן הבחירות שלנו בחיים יובילו אותנו, לבחון שני מסלולי חיים מקבילים, וכך להימנע מטעויות ולבחור בדרך הטובה יותר עבורנו. מצד שני, אולי קסמם של החיים הוא בהפתעות שהם מזמנים לנו, בהתלבטויות שלנו, בהחלטות שהן שגויות לפעמים, בטעויות שאנחנו עושים ובמחיר שאנחנו משלמים עליהן. כל אחד תוהה לפעמים, מה היה קורה לו הייתי בוחר אחרת. אבל מכיוון שהחיים הם לא "דלתות מסתובבות", אנחנו פשוט נשארים עם התהייה הזאת.
"העולם שאחרי יום ההולדת" מתעסק בדיוק בשאלה הזאת, מה היה קורה אם…, אבל לא משאיר אותה תלויה באוויר. גיבורת הספר, אירינה מקגוורן, היא מאיירת ספרי ילדים שחיה חיים רגועים ושלווים בלונדון עם בן זוגה מזה שנים רבות, לורנס טריינר. מערכת היחסים ביניהם היא מערכת יחסים של זוג ותיק – שגרה. הם מקיימים יחסי מין שלוש פעמים בשבוע, אוכלים פופקורן מול הטלוויזיה ונפגשים באופן קבוע עם חבריהם, שחקן הסנוקר ראמזי אקטון, ואשתו. זמן מה לאחר שראמזי ואשתו מתגרשים, אירינה נפגשת איתו כדי לחגוג איתו את יום ההולדת שלו, מסורת קבועה של שני הזוגות, רק שראמזי כבר גרוש לוהט ולורנס נמצא בנסיעת עסקים. באותו ערב אירינה מגלה שהיא נמשכת לראמזי והיא מנשקת אותו. הנשיקה הזאת היא נקודת מפנה שממנה מתפצלים החיים של אירינה לשני מסלולים מקבילים: אחד שבו היא עוזבת את לורנס לטובת ראמזי, ואחד שבו היא מחליטה להישאר עם לורנס.
כל פרק בספר עוסק באותן ההתרחשויות, אבל בשתי וריאציות שונות, כך שבשני המסלולים המקבילים, אירינה עוברת פחות או יותר את אותם הדברים, עם שינויים קלים. היא לא משתנה באופן ממשי בהתאם לבחירות שלה, מערכות היחסים שלה בשני המסלולים הן הרסניות במידה מסוימת, ובכל אחד מהתרחישים היא כמהה לחיים שאין לה ולחיים שיכלו להיות לה.
אירינה היא לא דמות שניתן להזדהות איתה בשום דרך – היא אשת קריירה מצד אחד וסמרטוט תלותי מצד שני, היא מאפשרת לגברים שבחייה לרדות בה ולכנות אותה בשמות גנאי, היא אף פעם לא תופסת לעצמה מקום מרכזי אלא מנסה לרצות ולטפל. משהו באופן שבו היא הצטיירה היה לא אמין במיוחד, וכך גם המשיכה שלה לראמזי, שחקן הסנוקר, שתיין ונהנתן, קנאי ורכושני. הרגשתי שמשהו בעיצוב הדמויות לא היה מלוטש לגמרי.
מצד שני, זאת ליונל שרייבר שכתבה את "עד כאן", אחד הספרים המרגשים ביותר שקראתי בשנה האחרונה. בהשוואה אליו, הספר הנוכחי הוא מן הסתם קליל למדי, מעין עיבוד ספרותי ל"דלתות מסתובבות" שמאוד אהבתי בזמנו. אבל עדיין מדובר בספר עם ערך מוסף עבורי, שגרם לי לחשוב עליו גם כשלא קראתי בו, גרם לי לחפש בו את עצמי, לתהות לגבי בחירות שעשיתי בחיים ולגבי ההשלכות שהיו יכולות להיות לבחירות אחרות. הכתיבה שלה, ולא משנה מה היא כותבת, מופלאה בעיניי, עם שנינות וקורטוב של ציניות, והקריאה בספר זורמת ונעימה מאוד.
זה לא ספר שהוא בגדר חובה, אבל זה ספר מהנה עם רעיון מהנה. הבעיה העיקרית איתו, מלבד האורך, היא פירוט היתר בנוגע לסנוקר. הבחירה שלה בסנוקר הייתה מוזרה בעיניי, כלומר, מכל ענפי הספורט בעולם, דווקא סנוקר? והספר הזה הוא באמת "כל מה שלא רציתם לדעת על סנוקר ולא העזתם לשאול". אלה היו החלקים המשמימים ביותר בספר. אבל מעבר לזה, מדובר בספר שכיף לקרוא אם יש זמן להכניס 600 עמודים.
