ביקורת ספרותית על אגדה אמריקאית מאת לורה הילנברנד

---

תחשבו לרגע 1938, במי הייתם בוחרים לדמות השנה?
היטלר,צ'מברלין אולי דווקא הייתם בוחרים באירוע גורלי כמו ליל הבדולח, אנשלוס של אוסטריה או לחילופין
סיפוח חבל הסודטים בצ'כסלובקיה. אבל האמריקאים (כמו תמיד) חיים בעולם משלהם והם בחרו בסוס (כן אני מתכוון לחיה)
לדמות השנה. ב"אגדה אמריקאית" אנחנו מתוועדים לסיבסקיט,סוס מירוץ עם רגלים עקומות שמתמודד כנגד כל הסיכויים ומצליח
לנצח מרוץ אחר מרוץ. אנחנו מכירים את הבעלים שלו את הסייסים שטיפלו בו את הרוכבים שרכבו עליו לנצחונות ולמעט ההפסדים שהשתתף בהם.
הסופרת משכילה להעביר את המתח בין בעלי הסוסים מאצולת המזרח ויחסם לאנשי המערב הפרוע (מי אמר קובי בראיינט), את הפציעות של סיבסקיט ושל הרוכבים עליו .את היאוש כאשר פציעה חוזרת ונשנית. השאיפה לשבור את כל השיאים והאם חסר לסיבסקיט גרוש ללירה.
אני מוכרח לציין שבשונה משאר הספרים כדאי מאוד לקרוא את התודות שהסופרת כותבת בסוף, מאיפה התחיל כל הרעיון להתגלגל (אני לא רוצה לגלות יותר מידיי - מהצהובונים הנחותים ביותר).
בקיצור ספר מצוין (תנו לעצמכם כ 50 עמודים כדי להתרגל לסגנון).

» ביקורות נוספות של הנסיך הקטן
» ביקורות נוספות על אגדה אמריקאית