ביקורת ספרותית על אומן השיר מאת אורסון סקוט קארד
ספר טוב

---

לאורסון סקוט קארד, לדעתי, יש תכונה להתעלל קצת בדמויות שלו, בפרט בגיבוריו הילדים. ובכל זאת גם כבן אדם שמזדעזע בקלות ולא מסוגל לסבול יותר מדי במציאות ובספרים- קשה שלא לאהוב אותו.
על הכריכה מופיעה ביקורת המציינת שהכשרון של קארד טמון בהבנה של נפש אדם וביכולת שלו לתאר אותה, ואין ביקורת נכונה מזו. כמו ב'המשחק של אנדר' קארד גורם לעולמות הבידיוניים שלו להראות הכי אותנטיים ונכונים שיש, למרות שכבר בתחילת הספר הוא צולל אליהם בלי כמעט אף הסבר, ומותיר את הקורא מעט אבוד בין חוקים ומציאות של עולם לא מוכר. כמו אנסט, הזמר המופלא גיבור הספר המזהה תחושות במאזיניו ומשורר להם אותן חזרה, כך גם קארד משתמש במה שכולנו חשים ומשקף הכל חזרה דרך דפי הספר, מצליח לרגש ולהשלים עלילה שתחת ידו של אחר לא היתה עומדת במבחן הקריאה.
בהתחלה קצת קשה להכיר את העולם הבדיוני המתואר בספר, את מנהגיו והמציאות שלו (אם כי האנשים מוכרים עד אימה- כנראה מהמציאות היומיומית שלנו), ובהמשך קשה עוד יותר להסתגל לטרגדיות הפוקדות את הדמויות; אך כמו ב'המשחק של אנדר' קל כל כך להזדהות והתרגש, ולכן גם קל כל כך להמליץ. ספר מצויין.

» ביקורות נוספות של עתליה
» ביקורות נוספות על אומן השיר