ביקורת ספרותית על אומן השיר מאת אורסון סקוט קארד
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 4 באפריל, 2011
ע"י קלינסטי


שמתחילים לקרוא את הספר נתפסים לעלילה, אבל לא הצלחתי להבין את הסיבה לכך, כל מה שידעתי זה שיש משהוא מסקרן בספר, הספר מרתק ומוזר, שונה כל כך, העלילה מפותלת וסובבת סביב סביב, ועדיין לא הבנתי מה תופס אותי להמשיך לקרוא, הדמות הראשית כל כך מורכבת, מושלמת, מוזרה, שונה כל כך ממש חוצנית, בשלבים מסוימים בהתחלת הספר ניסיתי להבין "למה המשורר התכוון".
הספר מהתחלה עד האמצע מכתיב קצב איטי וצריך סובלנות רבה.
הספר מיסטי, פסיכולוגי ובנוי מהמון רבדים שנוגעים בקורא בלי לדעת את זה עד אמצע הספר, ששם פתאום משהוא מתפרץ מכל העלילה הזו, והכל מתחיל להתחבר כמו בפזל, וההבנה למה בעצם אני כקוראת מרותקת לגיבורים ובעיקר לדמות הראשית, הספר גורם להרגיש שחייבים להיות קשובים כי עוד מעט הולך לקרות משהוא חשוב ורציני.
יש הזדהות עם הדמות הראשית אך יש גם ריחוק ממנו, יחס אביוולנטי הזוי אך מרתק.
הסיפור מסגרת מתרחש בעתיד מרוחק מאוד משלנו, אך הספר מתרכז בעיקר באנשים, ברגשות, ובאהבות גדולות ובלתי נתפשות, ולא בעתידנות הטכנולוגית כמו בהרבה ספרי מדע בדיוני.
הספר אפל ועמוק מאוד, אך יש בעלילה גם תקווה, אהבה, מערכות יחסים בין כל המינים, לא שגרתי, יש חמלה והבנה אנושית גדולה לשונה ולשוני.
העלילה לכאורה מאוד פשוטה אבל מנג גם מאוד מורכבת ככל שממשיכים עם הסיפור, זהו ספר מלא סתירות שמושוכות לכל כיוון, יש הרגשה לאורך כל הסיפור שיש משהוא ערטילאי שהסופר הכניס במהות של העלילה ולדמויות.
הספר לוחץ על כל מגוון הרגשות ומצליח מאוד, בכל אופן איתי זה הצליח.
בהחלט ספר מיוחד, שונה, המסגרת שלו היא בדיונית אבל בעצם הספר יכול להתאים לכול קורא, שאוהב ספרות איכותית.
ממליצה מאוד, חוויה יחודית ומרגשת שחותרת תחת שכבות רבים, סיפור שמסופר טוב, מרתק וממלא, טראגי ועמוק.
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
קלינסטי (לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
אומן השיר אפל ועילוי רוני, הספר לוקח את הקורא למחוזות עמוקים, הספר מזעזע את הרגשות, הוא נוגע בכול עצב בגוף הרגשי, יש את ההליכה וההתבגרות יד ביד עם הגיבור, כך שמחוברים אליו ומזדהים איתו ככול שמתקדמים עם הספר, בעצם הקורא הופך להיות הגיבור עצמו, תמיד כשיש בסיפור עצב עמוק אפלה עוטפת הסיפור מקלף מהקורא רבדים עד לעצם וחושף את הקורא לרגשות שלו עם עצמו, אומן השיר הוא ספר מטלטל שנוגע בהמון נושאים שהם אפילו טאבו, אסורים ביום יום, ניצחון של הסופר עלינו הקוראים.
טופי (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
נהדר! אני חושבת שאורסון סקוט קארד היה אוהב את הביקורת שלך!
רוני (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
מסכימה איתך. מסכימה בערך. רציתי שתעזרי לי: אולי אני פשוט צעירה בשביל זה. הספר היה נורא עצמתי בשבילי, עם כל הרגשות הנקיים והטהורים שהוא מביא שם. לדוגמא, בארמון, עם ג'וזיף, האהבה שלו עם אנדר ומה שעשו לו על זה וההתאבדות שלו, וג'וזיף וקיארן, מיקאל, האילוץ להפוך את אנסט למושל. מה שביזבז כל כך את אנסט. כשאנסט מאבד את השירים שלו: הרגשתי את הכאב על עצמי.
כשהוא שר את חייו לילדים בבית השיר.

תסבירי לי, כי אני לא מצליחה לתפוש את הספר הזה, מה הוא עשה לי, איך הוא עשה לי את זה, מה בעצם ביטא הספר? מה הוא ניסה להגיד לנו?





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ