ביקורת ספרותית על בן גוריון-האיש מאחורי האגדה מאת מיכאל בר-זהר
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 29 במרץ, 2013
ע"י tuvia


עוד לא סיימתי לקרואי, אבל מכוון שיש באתר סימניה כל כך הרבה חברים שמתרעמים על כך שכותבים ביקורות בנושאים פוליטיים, או ספרים שמעוררים ויכוחים על נושאי אקטואליה , החלטתי לכתוב ביקורת על הספר הזה.
דוד בן גוריון, מאת הפרופסור בר זוהר, הוא ספר נהדר. המהדורה החדשה לא רק כרוכה יפה, הספר גם כתוב נהדר ומכיל בתוכו גילויים חדשים שעד היום לא היו ידועים לרבים.( לדוגמה, המשאים ומתנים שניהל בן גוריון עם ראשי הקהילה הפלסטינית בארץ ישראל בשנות ה-30 , וביניהם עם ערבים מהצד הקשה- בית החוסיינים).
בר- זוהר , שהיה הביוגרף הקבוע של בן גוריון, שהוא גם כותב רומנים היסטוריים מעולים, משפר ממהדורה למהדורה את הביוגרפיה של בן גוריון, ומגלה לנו פנים שהיו נסתרות עד היום על האיש הענק הזה ( לא פיסית), בן גוריון מתגלה לנו על כל גדולתו הן כפוליטיקאי מרתק והן כמדינאי מרחיק ראות.
היום כשנהוג לשחוט בכזאת שמחה כל פרה קדושה שרק פותחת פה וגועה, מפליא הדבר שדוד בן גוריון שהוא נחשב ל Monstre Sacré , בתודעה הלאומית הישראלית, על כל גילוייו האישיים, על היותו אדם בעל חולשות ולמרות כל השגיו העצומים והובלת העם בישראל בקשיים העצומים, נישאר האדם הזה , כאות ומופת לכל מדינאי ישראלי בכל הדורות, וכמה ששמעון פרס היה רוצה להידמות לו...
ספר זה מיועד לאנשים אשר המילה ציונות היא לא קללה בעייניו, ולכל אותם פוסט ציונים שיכולים לעמוד ב״ עינוי״ ולקרוא ספר על אדם אמיתי, ציוני אמיתי, שעשה למען תקומת המדינה יותר מכל אדם אחר
בהיסטוריה היהודית, ואני מבחינה אישית מעמיד אותו בקו אחד עם חוזה המדינה, הרצל, וטוען ואומר שללא השניים האלה מדינת ישראל לא היתה קמה ב1948, ואולי בכלל.
בן גוריון , אמר עליו פעם מדינאי ישראלי, הוא ״המתנה הגדולה ביותר של ההיסטוריה לעם ישראל״, וכל מילה נוספת מיותרת.
ספר ענק על אדם ענק.
חובה לכולם.
15 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
tuvia (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
תודה אנקה.
אנקה (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת טובה.
tuvia (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
חברים, תודות על הלייקים. בקשר לספר, זאת היא מהדורה חדשה של הביוגרפיה שהוציא בר-זוהר בשנת 1985.
את המהדורה הראשונה קראתי, ונדמה לי שהספר ניתן במתנה לבוגרי ביה״ס חוגים
בשנות השמונים.
אהבתי אותו מאוד אז, ולכן קניתי את המהדורה החדשה 2013.
הרשתי לעצמי לכתוב את הביקורת מכוון שכבר קראתי אותו , ועכשו זה
כאילו ״ שידור חוזר״ עם תיקונים.
בקשר לדיונים הפוליטיים באתר כתוצאה מביקורת על ספרים:
כתבתי בעבר כמה ביקורות שעוררו דיונים מאוד מעניינים בנושאי אקטואליה
וויכוחים עזים בין אנשי שמאל וימין.
באופן כללי אני בעד תגובות ללא הגבלה! מה שנכתב היום יכול להיות שיהפוך לעובדה
קיימת מחר, ולחלק מההיסטוריה בעוד שנה- שנתיים וכו׳
ראו לדוגמה הביקורת שכתבתי על הספרים שדנים בנושא המשא ומתן שנערך עם סוריה בימי רבין
וברק, על ידי פרופ׳ איתמר רבינוביץ, ואלוף במילואים אורי שגיא.
למזלינו, לא יצא כלום מהמשא ומתן, ויצאנו עם תובנה שאין עם מי לעשות שלום מכוון שהיום זה אסד ומחר זה
אל קאידה.
אז כמו שאמרו חכמים ממני: טוב הגולן בידינו , משלום בלי הגולן.
עכשו, בנוגע ל ב. ג , אני מאמין שיש הסכמה די כוללת שהוא הגדול מכולם
והלוואי ועלינו מנהיג כמוהו בעת כזאת.
חג שמח ושבוע טוב,
טוביה
עולם (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
איפה, היא לא הייתה נותנת לו להוציא משפט והוא לא היה עובר מסך...-:)
חני (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
עולם נראה לי שאם יונית הייתה מראיינת אותו משפט אחד במבטא המיוחד שלו והשנינות היו "מפילים" אותה בתדהמה..והוא אכן קטן גדול.
עולם (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
קראתי בזמנו את הביוגרפיה שלו שכתב שבתי טבת שהייתה מצויינת אבל ארוכה, ארוכה... איזה איש קטן-גדול הוא היה! דמיינו לעצמכם את בן-גוריון מועתק לזמננו: הוא לא היה עובר מסך, יונית לוי הייתה עושה לו ראיון קטלני בלי לתת לו לפתוח את הפה, היו מגישים נגדו בג"צים והוא אולי היה נכנס לכלא (במונחים של היום, הוא היה ימינה מבנט), הוא לא היה נבחר בפריימריס כי לא היה לו תקציב לקנות מצביעים (וגם אם היה הוא לא היה עושה זאת), הקיצר, הוא היה נשאר לבדו עם הספרייה הענקית שלו... ואולי כותב פוסטים בסימניה...
גלית (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
איך בדיוק אפשר לדבר על בן גוריון בלי לדבר פוליטיקה? ומה רע בזה?
לא רואה שום בעיה בדיון פוליטי ולא משנה מאיזה כיוון של המפה.
אנחנו לא חיים בעולם ורדרד ומתוק כמו פרסומת של פלאפון,אלו החיים שלנו.
את הספר ה זה מצאו לנכון לתת למחזור שלי כמתנה לסיום התיכון אפילו ששר החינוך דאז לא היה מערכניק.
האיש הקים את המדינה, רה"מ הראשון, וגם אם כל הפוליטיקה שלו לאחר מכן הייתה ראויה לגינוי-והיא לא-זכות ראשונים שמורה לו.
חבל שלא מלמדים קצת יותר על גדולי האומה (אם כי לאחרונה שמעתי על סיור בי"ס של כיתה ה' להר הרצל)
אין ילד בארה"ב שלא מדקלם סיפורים על ג'ורג' וושינגטון,פול רוויר ו"אנשי הדקה" פעמון החירות,מסיבת התה וכן הלאה.
אצלנו גדולים באגדות בר כוכבא ויהודה המכבי אבל ציונות-כן זו לא קללה-הרבה פחות.
אני בד"כ מסתייגת מבקורות של מי שלא סיים את הספר אבל במקרה הזה זה נשמע בסדר...(8
בקורת מעניינת שעושה חשק לקרוא את הספר.
מתוקה (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
מסכימה עם בן אסתר כל חבר צריך להרגיש עצמו חופשי לגמרי לכתוב כל מה שעולה על רוחו עת הוא יושב לכתוב ביקורת. ואם מסתדר לך פוליטיקה - גם זה סבבה. אני בכל מקרה, תמיד נהנת לקרוא את הביקורות שלך.
tuvia (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
בוודאי בן אסתר , על זה שנינו מסכימים, הבעיה מתעוררת כאשר חלק מהחברים ( במיוחד לפני הבחירות) לא ראו בעין יפה את הדשדוש בביצת הפוליטיקה.
אני יכול להביא מדבריהם של כמה מהם, אחד הזכורים לי דוקא לטובה היה הטיעון שאנשים באים עם דעות פוליטיות שכבר התעצבו לאורך זמן ארוך וכל הוויכוחים זה בטלה לשמה מכוון שאף אחד לא יצליח ממילא לשכנע את האחר.
היו שטענו את הדברים גם על ספרו מאיר העיניים של שליים, קיר הברזל. ( זוכר?), ברור שלדעתי יש טעם רב בדיונים עמוקים ואפילו סוערים בנושאי הפוליטיקה העכשווית ולא רק דברי היסטוריה , מהסיבה הפשוטה שלכל אדם יש ידע מסויים שאין לאחר, ולכן דיון יכל להעמיק את הידע האישי בנושאים רבים.
הסטיה שלי לכוון ההיסטוריה לא נעשתה אך ורק מצורך של הסתלקות זמנית מאקטואליה, אלה דוקא מהצורך לחבר בין אקטואליה של היות לאופי ההנהגה של אז ולעמוד על ההבדלים בסוגיית המנהיגות העכשווית לעומת זאת של דור הקמת המדינה, ( ואפילו זאת שהיתה באופוזיציה- מכוון שחרות ישבה באופוזיציה כמעט שלושים שנה ואף פעם לא נשמעו מפיו של בגין דברים שנשמעו לדוג׳ מפיו של נתניהו.
טוביה
בן אסתר (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
המנהיג !!!!! בצעירותי, חשבתי כ"חרותניק" שבן גוריון הוא עוכר ישראל. הזמן עשה את שלו והיום בראיה אחרת את התמונה ההסטורית ולאחור, אני חושב שלא רק שבן גוריון היה מנהיג אמיץ אלא שהיה גם מרחיק ראות, ואפילו אידיאליסט בלתי נלאה.(על אף שלא היה חף מהרעות הקיימות אצל פוליטיקאים). < >
אחד הדברים שבזמנו חשבתו לו לרעה היה רצונו בשינוי שיטת הבחירות והמשטר אותה לשמחתי אז ולצערי היום, לא הצליח להעביר.
מי יודע לאן היו הדברים מגיעים לו הצליח. < >
אני מניח שאם טרם סיימת לגמרי לקרוא, אז אולי עוד תוסיף ואולי גם אני בתגובתי. < >
באשר ל"פוליטיזציה" בביקורות. איני רואה פסול בכך שיש ביקורות בספר
לגופו של התוכן. מעבר לכך זה יותר עניין של סגנון. אם מתקיים דו שיח ולא ניגוח לשמו, מה רע בעירוב פוליטיקה?
אני דווקא חושב שאם יש השלכה אקטואלית לתוכן, אפילו רצוי להבליט אותו במיוחד כשאפשר ללמוד ממנו דבר או שניים.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ