ביקורת ספרותית על עד כאן מאת ליונל שרייבר

---

ספר מטלטל ביותר, עוצמתי, חד ומיוחד במינו. קשה לקרוא אותו, אך עוד יותר קשה להניחו מהיד.
זהו ספר קשה לקריאה מכמה סיבות. מבחינה טכנית, יש בו פסקאות ומשפטים ארוכים ומורכבים, המון מלל, התפלספויות של הגיבורים, תוכחות ונאומים. מי שמחפש ספר טיסה קליל וקריא שעושה הרגשה טובה- שלא יתקרב לספר זה. לא יכולתי אפילו לתת דירוג לספר, כי מצד אחד הוא מעולה וחשוב, ומצד שני הוא נוראי ומעצבן וחותך בבשר החי.
יש בו תיאורים מפורטים, קשים, גסים ומשפילים של איברי הגוף שבוגדים והפרשות מהגוף. אך עיקר הקושי של הספר נובע מהרעיונות, התכנים והמחשבות שמפורטים בו: התמודדות של הסביבה עם בן משפחה שחולה וסובל, התמודדות של האדם החולה עם עצמו, הסתרה, הכחשה ושקרים במערכות יחסים, יחסי עובד-מעביד, ניצול, השפלה, כוחו של הכסף,השפעת הקמצנות והחסכנות לעומת השלכות של נדיבות יתר, מסירות והקרבה, חשיבותו של ביטוח רפואי ועוד.
סיפרה האחר: "חייבים לדבר על קווין" היה נוראי לכל אורכו, ובמיוחד בסופו המפתיע והמחריד. גם הספר הנוכחי הוא כזה, אך בסופו העצוב, הבלתי נמנע והידוע יש גם דברים טובים, ואפילו "הפי אנד" מסויים.
כל הדמויות שבספר מעצבנות, קיצוניות, בלתי ניתנות להזדהות ולעיתים הרגשתי תוך כדי הקריאה, שאילו יכולתי, הייתי באה לדמויות ו"מנערת" אותן מתוך הבועה שהן תקועות בה.
הסיפור בהחלט מדיר שינה ולכן לא מומץ לכל אחד.

» ביקורות נוספות של יסמין
» ביקורות נוספות על עד כאן