ביקורת ספרותית על לילה טוב מפלצת מאת שירה גפן
ספר מעולה

---

פרנקלין רוזוולט -נשיאה ה-32 של ארצות הברית אמר:

" אין לפחד אלא מן הפחד עצמו".

הספר הזה הוא על פחדים ועל הרגע הזה שבו כולנו הולכים לישון, ואנו מחליפים עולמות,או כפי שאומרת רותי הילדה בספר :

“אַתֶּם לֹא מְבִינִים”, אוֹמֶרֶת רוּתִי,

“יֵשׁ מִפְלֶצֶת כְּחֻלָּה עִם אַף כָּתֹם,

וּבְרֶגַע שֶׁאֲנִי עוֹצֶמֶת עֵינַיִם ־

הִיא נִכְנֶסֶת אֵלַי לַחֲלוֹם”.


הסיפור מתאר את הפחד המלווה את רותי- הילדה הגיבורה וכל בובותיה בדרך לשינה. רותי פוחדת ממפלצת בעלת אף -כתום ונעזרת ביוסי -הפיל כדי להירדם. אך גם יוסי- הפיל זקוק לנחמה, שאותה הוא מקבל מהגחלילית,ואח"כ מהשעון- המתקתק, עד שלבסוף מגיעה המפלצת -הכחולה בעלת האף -הכתום כדי לנחם את השעון,נותרת ערה לבדה ,והיא - המפלצת :

"פוחדת מחושך,
מצל חמקמק
מרחשים מוזרים בוילון.
היא פוחדת לזוז
ולדבר
וחס וחלילה לישון."

כל הדמויות והחפצים מתמסרים לרותי ומתפרקדים במיטתה כדי להפיג את פחדה ופחדיהם אחד מהשני עד שגם המפלצת הכחולה מצטרפת למיטה ומבקשת את חיבוקה של רותי הפורשת את ידיה ומחבקת אותה לשנת לילה טובה .
כי -" אין לפחד אלא מן הפחד עצמו".

אהבתי את הרעיון ואת השתלשלות המאורעות בספר שכל חיה או חפץ מפחד ממשהו אחר או ממישהו אחר עד שמגיעה המפלצת הכחולה המפחידה ביותר והיא,היא פוחדת בעצמה ומבקשת את חיבוקה של רותי ומקום במיטתה ובחלומותיה .

אני עושה לי "מנהג קטן" כאשר אני רואה את שם המאייר/ת והאיורים בספרי ילדים-כדי לזכור איפה ובאיזה ספר אחר וקודם נתקלתי בהם ,ואם אני מנחשת נכון -אני מחייכת לעצמי על שאני מצליחה לזהות תווי- זהות "אישיים" של האיורים והמאייר/ת .

הפעם- המאיירת היא: נטלי וקסמן- שנקר.
זכרתי אותה מאיוריה הנהדרים של ספר:""המפוזר מכפר אז"ר" - של לאה גולדברג במהדורה החדשה של 2011.

גם כאן האיורים משובצים בפרטי -פרטים של דמויות וחפצים משניים המסקרנים את הקורא ובצבעוניות מנוגדת ונועזת .

ספר אמיץ -המאמץ את האמרה -" אין לפחד אלא מן הפחד עצמו".

» ביקורות נוספות של חמדת
» ביקורות נוספות על לילה טוב מפלצת