ביקורת ספרותית על אימפריות הים - הקרב הסופי על השליטה בים התיכון 1580-1521 מאת רוג'ר קראולי
ספר טוב

---

גילוי נאות: אני לא מעורב בהוצאת הספר!
לא יעצתי, לא דברתי עם הכותב ולא תרגמתי מונחים מערבית לעברית!
עכשו לאחר שהסברתי את מעמדי בנוגע לספר המסווים הזה אכתוב את הביקורת שלי לגביו.
___________________________________________________________________

מאז ראשית ההיסטוריה הידועה של העמים ( ז״א שיש להם עדויות ארכאולוגיות או כתובות ),
תמיד התחולל מאבק אלים ביניהם על השליטה במקומות אסטרטגיים, והים התיכון נחשב למקום כזה.
השאלה הנישאלת היא , מדוע?
הים התיכון, הוא הים הגדול היחידי באגן המזרחי של הסהר הפורה, שמהווה מרכז דרכים, ודרך מעבר עיקרי בין האזורים השונים שמרכיבים את האזור.
מאז ימי קדם הדרך הקלה ביותר להגיע ממערב למזרח היתה על ידי חציית הים התיכון.
הים התיכון היווה גם נתיב מים עיקרי בדרך לדרום מזרח אסיה, לסין , להודו ולאזור הים הכספי, דרך לאיראן ( פרס), ועירק.
המאבק בין המעצמות כלל תמיד את המאבק על הים, כאשר השליטה בו היתה מחצית הדרך לשליטה על האזורים היבשתיים.
כאמור, מאז ימי קדם המאבק בין האימפריות כלל גם מאבק על הים, אבל בניגוד גמור לטקטיקות הלחימה ביבשה שעברו כל הזמן שיכלולים, כמעט ולא היתה התפתחות בסוג זה של לחימה.
את העובדה הזאת מדגיש קראולי בספרו בצורה מאוד ברורה.
המאבק בין המעצמה העות׳מנית למעצמה הספרדית, לא היה שונה בהרבה בין המאבק בין המעצמה הרומית למעצמה הפרתית, או בין המעצמה הפרסית למעצמה היונית.
גם סגנון ההתקפה וההגנה לא היה שונה בין מאה אחת לשניה.
האסטרטגיה השתנתה בהתאם לסוג האינטרסים שהניעו כל מעצמה : האינטרסים העיקריים של התורכים הייתה להשתלט על עוד ועוד שטחים בכל כיוון אפשרי כדי להמשיך בהספקת עבדים וחומרים לאימפריה ולתאבונה שלא ידע שובע.
כאשר השליט העותומני נוכח שניבלם בכיבושיו באירופה, עיניו נפנו אוטומטית לאזור הים התיכון.
מהצד השני, אין ספק שמאז גילוי אמריקה, מרכז ההתעניינות של מלכי ספרד עבר מערבה, והמטרה העיקרית היתה להבטיח את הדרכים אליה. האיום המוסלמי שהגיע בצורת שודדי ים ומדינות אירופה המערביות שתקפו את האינטרסים העיקריים של ספרד באירופה ( כתוצאה מכל מיני סיבות ואחת מהם מלחמת הדתות שפרצה בין הקתולים לפרוטסטנטים, והתחרות בין בית אב בורג הגרמני- אוסטרי לבין בית וולאה הצרפתי), הביאו למשברים דחופים ולמאבק רצוף בין האימפריה הספרדית לאימפריה העותומנית. לכל הבלגן הזה הצטרפה מלחמת הדתות שבה בחשו האפיפיורים השונים שתמיד במהלך המאה ה14 והמאה ה15, רצו להחזיר עטרה ליושנה, לארגן מסעות צלב כדי לעורר את הרוח ורצון הלחימה של הנוצרים, וזאת כדי לשוב ולהשתלט מחדש על ארץ הקודש.
ספרו של קראולי מספר את ספור המאבק בין שתי האימפריות , את התגבשות המערכים ואת מהלך הארועים.
ספר טוב שכתוב בבהירות ולעיתים עד כדי כתיבה כאילו היו המאורעות סיפור מתח עם סוף ברור.
התובנה הסופית שאליה הגיע המחבר, שבין המעצמות כאילו וצייר קו דימיוני שחצץ ביניהם, כאשר כל מעצמה מצידה נערכת באזור ש״ הוקצה״ לה והיא מפנה את שאיפותיה לכיוונים אחרים.
מסקנה זו לדעתי נכונה, מהסיבה הפשוטה, שיותר ויותר ספרד הפנתה את פניה לכוון דרום ומרכז אמריקה, היא הגיע להסדר עם פורטוגל על חציית היבשת ביניהם, וניסתה להעמיק את אחיזתה בה.
המאבק גם התחולל בינה ובין המעצמה הימית בה׳א הידיעה, אנגליה, שלאורך זמן השמידה את כוחה הימי של ספרד והשתלטה על נתיבי הים באוקיינוסים .
ספר טוב , ובואו מבורך, על מנת להעשיר את הספרות הדלה שקיימת בעיברית בנושא זה.
טוביה

» ביקורות נוספות של tuvia
» ביקורות נוספות על אימפריות הים - הקרב הסופי על השליטה בים התיכון 1580-1521