ביקורת ספרותית על שני ירחים מאת שרון קריץ'
ספר מעולה

---

בהתחלה חשבתי שהשפה בספר הזה רדודה וילדותית,אבל ככל שהמשכתי לקרוא בו יותר ויותר נסחפתי ולא התחרטתי ל שקניתי אותו.
את 150 העמודים האחרונים קראתי בשקיקה ולא יכולתי לעצור.
הדבר היחיד שהצטערתי עליו כשקראתי את הספר זה שסיימתי לקרוא אותו ביום שהייתי צריכה ללמוד למבחן חשוב וכמובן שאחרי שסיימתי לקרוא אותו,אין מצב שיכולתי להתרכז וללמוד.
אז איך היה הספר???
אין,אין מילים לתאר אותו.
כשקראתי את התקציר חשבתי שקצת הגזימו אבל טעיתי לחלוטין.
למרות שהשפה רדודה והדברים בספר הזויים כמו למשל ההתנהגות של סבא וסבתא של סאל,הדמות של פיבי ועוד המון דברים,בספר הזה יש קסם שאי אפשר להסביר,קסם שפשוט ממגנט אותך לספר ואי אפשר לעזוב אותו.
קורים שם במהלך הספר דברים כאלה לא צפויים שבחיים לא הייתי מתארת לעצמי שזה הולך לקרות והספר הז השתלט עליי כל כך שהייתי צריכה להזכיר לעצמי מיליון פעמים שזה רק ספר.אבל זה באמת לא סתם ספר.
הכי אהבתי בספר את מערכת היחסים בין סאל לבן.
כל פעם רק חיכיתי שיקרה משהו וכשקרה הייתי עצבנית שהם עדיין לא התנשקו.הייתי במתח עצום שזה יקרה כבר.
זה קרה כל כך מהר שחזרתי לקרוא על זה שוב ושוב.

אם לסכם הכל למילה אחת כל מה שנותר לי להגיד זה רק - אחאחאח!!!! (רק מי שקרא יבין ;))

» ביקורות נוספות של אהבה עזה (פוטריבלבובנשמה)
» ביקורות נוספות על שני ירחים