ביקורת ספרותית על הצב מצב מאת דפנה בן-צבי
ספר טוב

---

"זה סיפור על צב ושמו "מצב". זה גם סיפור על ידידו דורבן, חיה שקולה ושקדנית,ועל ארנבת, חברה זריזה ונלהבת. זה סיפור על החורשה שבה "מצב" גר ועל מסע שאליו יצא כשבגר. ועל זוג ציפורים, ציץ וצוץ. זה סיפור על מה שנמצא בפנים ומה שבחוץ, על מה שהולך לאט ומה שרגיל לרוץ. זה סיפור על משהו שאבד. ועל להיות לבד...."

בעקבות קריאה בספר השירים אחרון של הסופרת :"שירים לעמליה",חיפשתי לקרוא את ספריה הקודמים של הסופרת .
"צב מצב"-הוא הראשון שפרסמה .

גיבור הסיפור -צב בשם "מצב" לא היה מרוצה ממצבו.
הוא הרגיש בודד מאוד בתוך שריונו שגרם לו להרגיש מסורבל, לחוץ וחנוק. ובכלל, הוא חשב ומאס:" אילו חיים מצפים לו בעתיד בתור צב בוגר?" אומנם הוא חי בסביבת -חורשה נעימה, ויש לו חברים טובים כמו :
ה-דורבן- החכם השקול והשקדן ,המחפש תמיד פתרונות ועצות לכל מיני היחלצויות מבעיות בספריו המרובים (ראיתם פעם ספרייה של דרבן?)איזה כיף!!!.
ה-ארנבת- זריזה,נלהבת,קצת- הרבה חסרת אחריות ונטולת מועקה.

וציץ וצוץ-זוג ציפרים.

אבל צב "מצב" הרגיש עצוב, מתוסכל וחסר סבלנות .אומנם בחוץ מחכים לו כתמיד בחורשה- השמים כחולים,והתלולית שממנה אהב לצפות כשליט אל העולם שמנגד ולחשוב כל מיני מחשבות והרהורים,אבל נמאס לו !! "צב-מצב" מקבל החלטה נרגשת: הוא יֵצא למסע אל מחוץ לחורשה. הוא רוצה לחוות את העולם הבלתי -נודע .
פנה "צב מצב" לחבריו בקבלת עצות-איך וכיצד הוא יכול לצאת מחוץ לחורשה ללא ביתו המכביד עליו בהליכתו,ומעקב אותו במשימתו?!

ארנבת קלילת דעת כמו שהיא קלילת תנועה אינה רואה שום בעיה בכך שמצב יישלף משריונו,דרבן החכם ספקן לגבי הרעיון:" זה רעיון מטומטם,אולי אתם לא יודעים אבל צבים לא יכולים לשרוד הרבה זמן מחוץ לעצמם. אחרי כמה שעות או ימים הם פשוט מתים". אבל מי שומע לו ולחכמתו!! לבסוף הוא משתכנע וביחד עם ארנבת עוזר ל"מצב" להיחלץ מהשריון. הצב -"מצב" יוצא למסע המיוחל עם מזוודה ובה: אוכל ושתיה, שמיכה,פנס,מטריה,עזרה-ראשונה,ומקל-הליכה.
הוא מגלה בריכה יפה ותוססת -חיים,פוגש חבר חדש - הקרפד, ושניהם מבלים בצלילות ובשיט אבובים.
אבל "מצב"-לא מסתפק -הוא רוצה ללכת הלאה עד קצה החורשה ומעבר לה .
הדרך ארוכה ומתמשכת ,ומסתבר שהמזוודה הכבדה אינה מאפשרת לו לנוע במהירות ובקלילות.
הערב יורד "מצב" מרגיש רעב,קור ובדידות.הוא נזכר בדברי דרבן חברו כי בלי השריון הוא הופך ליצור די פגיע ...והוא מתמוטט: "לאט לאט הלך מוחו והתערפל: הוא ראה עיגולים,בגדלים משתנים, קרבים ומתרחקים; הוא ראה כוכבים נוצצים. הוא הלך ושקע בתוך ענן גדול ולבן ואז נזכר שבעצם הוא שוכב כאן חולה, במצב די מסוכן".ועוד נזכר בדברי ההמשך של דרבן: "אם אחרי שתיים ועשרה הוא ימשיך לישון, נדע שקרה אסון".
צב "מצב"-נרדם באפיסת כוחותיו האחרונים,בודד, רעב וקר לו מאוד.

האם ציץ וצוץ -יגלו אותו ? האם דרבן וארנבת יבריאו אותו? והכי חשוב -האם צב"מצב" יחליט לחזור לשריונו???...

כי צב-"מצב" נוכח לדעת שהשמים לא יותר כחולים, העצים לא יותר ירוקים והקולות לא יותר נעימים מחוץ לחורשה, כפי שחשב לפני המסע. וגם, שהכי טוב בבית. "מצב" גם מבין שהוא צב, "תמיד היה ויהיה צב, פשוט כך הוא עוצב", והכי חשוב, הוא מבטיח להפסיק לריב עם עצמו ולרצות מה שאי אפשר.

הסופרת בן צבי חוקרת את האנליזה של הפילוסופיה בעבודת הדוקטורט שלה ומלמדת אותה דרך ספרות ילדים במוסדות אקדמאים .ילדותה הקשה במשפחה-ניצולי -שואה שהיו בה לדבריה -הרבה בדידות,עצב,חרדה. אולם ראייתה באיש בוגר ,כאמא לילדה קטנה- "שכמה שלא מסתבכים עם עצב וגעגוע, לא קורה דבר נורא, כי יש משהו מאוד מוגן בחברות ואהבה", הביאה אותה למצוא אהבה וסיפוק בכתיבת ספרי -ילדים שפחדי ילדותה נוכחים בהם .

הספר בן-111 עמודים!!! -כתוב כולו בסגנון של מקאמה, מילות חריזה בתוך משפטים שמתנגנים במין מנגינת קריאה שעולה ויורדת,נעמדת ונחפזת,פוחדת ושמחה. מהמשפטים הראשונים בספר -נשביתי בקסם הקצב ובמקצב המילים והמשפטים.

האיורים הנם של עמית טריינין,צבעוניים ובשחור לבן,{קצת יוצאי-דופן,-בוא נגיד שאפשר אחרי כמה ספרים לזהות את אופי-איוריו} מצליחים לבטא את אפקט ההפתעות,החרדות, במסע הרפתקאות,ויחד עם זאת מצחיקים,בעלי-חוש הומור,ובעלי-תום.


נהניתי מאוד מהרעיון הסיפורי, מהחריזה,אבל לא ממוסר השכל. כקוראת בוגרת ומבוגרת{??} -אני באופן אישי לא נותנת לתקווה ולמחשבה בחיי להתמוסס ולגווע -מלהגיע עד קצה החורשה,ושתמיד תמיד אני רוצה לבקר ולחוות עולם: אפריקה,אלסקה או-האי-באלי. ומכאן שלא הייתי אמא שמנעה מבנותיה כשהיו קטנות וגם כשהן "דורבניות- גדולות" לחשוב ולעשות מעשים "בקטן" אלא לחיות ב"גדול".

אבל זה לא גרע מהנאתי בקריאת הספר .

איני יודעת אם להמליץ להקריא לילדים קטנים בני 4-6 לאור אורכו של הספר ,אבל הבנתי שיש ילדים בגיל הזה שהקשיבו ,אהבו וצחקו.
לגדולים יותר - "החורשה תמיד מחכה ".

» ביקורות נוספות של חמדת
» ביקורות נוספות על הצב מצב