ביקורת ספרותית על צ'רלי צ'פלין - סיפור חיים מאת סטיבן וייסמן

---

נדמה כי בימינו לביוגרפיות יש לפחות קו מנחה אחד והוא להושיב את המושא שלהן כמו לפני פסיכולוג, זה הרושם שקיבלתי מקריאת הספר הזה שמביא את סיפור חייו של "הנווד", דמות שצ'פלין המציא ונקרא כך לאורך כל הספר. אולי לא פלא שסידרה כמו "טיפול" בכיכובו של אסי דיין (שאחזור אליו בהמשך) הצליחה בארץ וגם זכתה להצלחה אחרי שהיא נקנתה בחו"ל.

זה הזכיר לי את אותה הרגשה קשה שהיתה לי כשקראתי ביוגרפיה אחרת, "נמר בוער" (על חייו של המחזאי והבמאי ניסים אלוני) רק שלהבדיל בספר על צ'פלין מבוא מאת בתו, ג'רלדין צ'פלין כאילו נותנת לזה משנה תוקף, אחרי שהיא מספרת בעצמה איך קראה יום אחד בעיתון את מה שסטיבן וייסמן כתב בעקבות מחקר שלו, על סבתה ולמרות שהיתה לה צורך ראשוני להגן היא התוודעה דרכו על עוד דברים שזזו על-ידו מהאפלה לאור.

דמותו של צ'רלי צ'פלין ליוותה את חיי אני מניח כמו שליוותה את חייהם של רבים מכם, עוד מילדות אבל כמה שנים לפני שהסרטים שלו יצאו מחדש במארז DVD גיליתי אותו מחדש ולהפתעתי הוא נחשב לאחד מגיבורי תקופה בהיסטוריה שאני מאוד סקרן לגביה, תקופת המשבר הכלכלי הגדול. מעבר לעובדה שהיא מקבילה לתקופה שלנו, איך מכלום הצליחו להוציא משהו. לא היה בזה די בכדי להזהיר אותי במה שאמצא ביום מן הימים בביוגרפיה הזו.

למרות שאני קורא ספרים גם באנגלית עד היום לא יצא לי לקרוא כל ביוגרפיה שלו, וכשראיתי את הספר הזה חשבתי שהגיע הזמן במיוחד בהתחשב לעובדה ש"הנווד" החל את דרכו לפני כמאה שנה. אני לא רוצה לקלקל לאלו מכם שעוד מתכננים לשבת ולקרוא אותו יש סיבות לאהוב אותו, ויאמר לזכותו שהוא מביא ציטוטים נבחרים מכל מיני מקורות כמו כן מהאוטוביוגרפיה שצ'פלין כתב בעצמו ויש סיבות לשנוא אותו, למרות שאני מוכרח לומר ששנאה במקרה זה היא מילה קצת קשה, כי אזכיר את ג'רלדין צ'פלין שאם היא נתנה את הסכמתה לפירסום ספר כזה מי אני שאשלול את זכות הביוגרף לכך, רק שכמובן הייתי מעדיף לקרוא ספר שיספר על חייו כשם שהיו עושים זאת בביוגרפיות של פעם.

בתקופה זו יצאה מיני סידרה "החיים כשמועה" אותה כתב אסי דיין על חייו שלו עצמו והוא בוחן בה את חייו בביקורתיות, בהתחשב לביורפיות כאלו זה אולי עדיף שיוצר יעמיד את עצמו למבחן להבדיל כמו בסרטי אקשן או שירה בעצמו או שיירו בו. אני לא יודע עד כמה הקוראים שיקראו בספר הזה יבואו עם ידיעה מראש על חייו של צ'פלין אבל נראה לי שלא מעט אחרי שיקראו את הספר יראו אותו באור שונה, אם כמישהו שבערוב ימיו לא אהב להודות בהשפעות שהיו לאמנים אחרים עליו אולי אפילו כאמן שפחד מהצל של עצמו.

» ביקורות נוספות של אהוד בן פורת
» ביקורות נוספות על צ'רלי צ'פלין - סיפור חיים