הספר "צ'רלי צ'פלין – סיפור חיים", מאת ד"ר <mark>סטיבן וייסמן</mark>, פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי, הינו הביוגרפיה של האמן, היוצר והגאון הקולנועי והקומי צ´רלי צ´פלין, שינה לעד את פני הקולנוע. אין כמעט מי שלא מכיר את הופעתו המרופטת, במגבעת עגולה ובשפם קצר, בחליפה מרושלת ובהליכה מתנדנדת. אני עדיין זוכר כיצד לפני כמעט עשרים וחמש שנה שכרה עבורי אמי עותק של הסרט הבהלה לזהב (בו מופיעה הסצינה המופלאה בה מכין צ'פלין לעצמו

נדמה כי בימינו לביוגרפיות יש לפחות קו מנחה אחד והוא להושיב את המושא שלהן כמו לפני פסיכולוג, זה הרושם שקיבלתי מקריאת הספר הזה שמביא את סיפור חייו של "הנווד", דמות שצ'פלין המציא ונקרא כך לאורך כל הספר. אולי לא פלא שסידרה כמו "טיפול" בכיכובו של אסי דיין (שאחזור אליו בהמשך) הצליחה בארץ וגם זכתה להצלחה אחרי שהיא נקנתה בחו"ל.

זה הזכיר לי את אותה הרגשה קשה שהיתה לי כשקראתי ביוגרפיה אחרת, "נמר בוער"

ספר על מקור השראתו של צ'רלי צפלין.
כשקראתי את הספר , נזכרתי בשירו של ביאליק " התדע מניין נחלתי את שירי..", שם ביאליק כותב על " הצרצר משורר הדלות". ביאליק לא מפרט את העברת כישרונו של הצרצר אליו.
מאידך, כאן הדבר מוסבר היטב. לא רק הדלות הועברה ומוסברת בסרטיו, אלא גם כישרון ההתבוננות של צ'רלי והלמידה מהוריו השחקנים.
כל השאר רצוי לקרוא בספר.
בספר יש מובאה ניפלאה על הקרום הדק שמפריד בין קומדיה לטרגד

ספר יפהפה, חושף את העובדה שצ'פלין בעצמו ניסה להשפיע על איך יראו אותו בעולם.
משווה גרסאות ומנסה לתת תמונה אמינה של ההיסטוריה של האיש.