"אם לא אהרוג את הולמס, הוא יהרוג אותי" - כך תירץ קונן דויל את הריגתו של הבלש המפורסם בסיפור "הבעיה הסופית" אשר חותם את כרך א' של סיפורי הולמס.
דרור משעני כתב אחרית דבר מרתקת על יחסי אהבה-שנאה של קונן דויל וגיבורו המפורסם. לאחר שקראתי את אחרית הדבר שבתי וקראתי שוב את הסיפורים המוזכרים שם ובפעם השנייה ראיתי בדיוק את מה שפיפסתי בקריאה הראשונה.
הסיפורים מרתקים, הכתיבה אנגלית למהדרין, השמלות מתנפנפות באוושה קלה, ג'נטלמנים אדומי השפם מגביהים את המגבעת לאות שלום ופושעים נשארים אותם פושעים.
מה שמרתק בדמותו של הולמס בעיניי, מעבר לכל כשרונותיו הבלשיים וזכרונו המדהים, הוא כי על אף האוטיזם החברתי שלו, הוא אדם בעל נימוסים חמלה. בחלק ניכר מהסיפורים בקובץ זה, הולמס משמש כחוקר והן כשופט והתנהותו לפעמים אף גובלת בפלילי, כאשר הוא משחרר רוצח או משקר על מנת להגן על גברת זו או אחרת.
קובץ סיפורים נפלא, מלווה באחרית מרתקת, מה עוד אפשר לבקש?
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
