ביקורת ספרותית על צלה של הרוח - בית הקברות לספרים נשכחים #1 מאת קרלוס רואיס סאפון
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 20 בדצמבר, 2012
ע"י נצחיה


הכנסתי את הספר הזה לשלוש רשימות אישיות שלי: סופים מאכזבים, בזבוז של שם מוצלח, מצעד הכריכות היפות. אז נתחיל מהסוף. את הכריכה כולם יכולים לראות בתמונה המצורפת, והיא אכן מהפנטת ביופיה. תמונת רחוב בחום צהבהב שכולנו כבר רגילים לתייג אוטומטית כ"תצלום ישן בשחור לבן" המראה איש וילד פוסעים ברחוב ערפילי ומלא מסתורין.

אין ספק שיופיה של הכריכה הוא זה שמשך אותי לקרוא את הספר. וכמובן - השם שלו. ככה זה בדרך כלל. פרמטרים חיצוניים מושכים אותי לספרים או דוחים אותי מהם. ובהתחלה הספר ענה על הציפיות ואף הגדיל אותן. הוא נפתח בתנופה עזת יריעה וצבע, מושך הבטחות למותחן פנטסטי עשיר ואפל. אווירה עשירה, אפלה, מתאימה לפנטזיה רוחשת כשפים וקסמים ושיקויים. אולי בימי הביניים, אולי בוונציה עתירת המסכות.

וכאן מגיעים לשתי הרשימות האחרות שאליהן סיווגתי את הספר, כי כגודל הציפיה כך גודל האכזבה. יכול להיות שאם הוא היה סתם ספר, עם סתם כריכה, הייתי מסיימת ואומרת "נחמד". אבל הוא התחיל כל כך טוב, והמשיך כמו סתם עוד רומן. לכן התחושה הגדולה של פספוס - כי הכותב מעולה, ודימיונו עשיר, והיה כאן מקום למשהו אחר ושונה. ובתוך מאות "חמישה כוכבים" באתי לתרום ביקורת פושרת אחת. ולא. אין לי שום כוונה לקרוא את ההמשכים. בשביל מה?
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
נצחיה (לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
כמו שאמרתי זה לא רק טעם וריח, אלא גודל הציפיות. ציפיתי לפנטזיה אפלה, והציפיה לא התגשמה.
נתי ק. (לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
בעיני הסוף היה מעולה כנראה שבאמת על הטעם ועל הריח...
נצחיה (לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
לבן אסתר זה נכון מאוד. אבל לא קורה לי הרבה שספר בונה כל כך הרבה ציפיות בתחילתו ואז נופל. זו הנקודה שלי. בינתיים גם הספר הבא שקראתי לא היה מוצלח, אבל מילא.
בן אסתר (לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
לא תמיד קולע לטעם. קורה עברי לספר הבא ופצי את עצמך.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ