ספר על התפתחות מנגנון קיום אצל מתבגר ההופך לבוגר שעיקרו הוא הבריחה, הסתגרות, ולבסוף זעם על כולם.
מרק בן למשפחה יהודית בניוארק, ארה"ב. למשפחה איטליז, וכלה עסוקה בהפעלתו בתקופת התיכון.
זוהי תקופה נפלאה עבור מרק.היכולת להזדהות עם האב והאם, לתרום וליצור.
משהו משתבש במעבר של מרק ללמוד בקולג'.
המיסגרת התומכת ,ובמיוחד האב נתקפים חרדות ועמודי התווך עליהם מרק נשען אינם בטוחים עוד אלא הופכים לגורם המצר את אפשרויותיו להתפתח.
מרק בוחר בדרך הבריחה ולא התמודדות, מהבית, מאבא, מדיקן הסטודנטים,מחברים ומסביבה שלעיתים עוינת באמת ולעיתים צל הרים נדמה כהרים.
וכשמערכת כזאת מתגברת היא מועכת ומנטרלת בדרכה יכולות של הזדהות, שייכות, פיתוח כישורים אישיים, הבנת המציאות בדרך ריאלית וקבלת הזולת.מתפתחת מלחמה במנגנונים של עוול מדומה ואמיתי.ומזה הזעם.
הכתיבה של רות קולחת וקלה לקריאה למרות התוכן הקשה יחסית. התיאורים שלו מגוונים ויפים.
הספר שווה קריאה.
יש בספר המון אנקדוטות שיכולות להיות אבני פינה לפיתוח אישיות של ילד/נער.
לדוגמה:(ע 101), האיטליז כשר.הבשר עובר המלחה והכשרה על ידי אביו של מרק. בערב פסח אחד האב שכח לבצע את השלב השני של הכשרות.למרות שאף אחד לא ידע מזה , האב מוכר את הבשר בהפסד לאיטליז לא כשר. או כאשר פרצו לאיטליז ונגנב הכל , אומר האב באופטימיות ," אין דבר זה כסף, וכסף ניתן להחזיר".
והדוגמאות רבות.
השאלה שאני שואל את עצמי היא, מדוע נער שגדל עד גיל 18 בסביבה תומכת ועצמאית, לא קיבל כישורים מספיקים להתמודד הלאה.
הרי אצלינו, נערים ונערות בני 18 מתגייסים לצבא והרבה מהם יודעים לנצל היטב את הכישורים המוקנים האלו. כך שאולי זו בחירה של מרק בדרך ולא הסביבה העוינת בלבד?
הפרק האחרון של הספר, לטעמי,מלאכותי מעט, ופוגם בחוט השני שהסופר רות שוזר עד שם וחבל.
עם זאת הספר מומלץ כסיפור טוב,בעל תובנות פסיכולוגיות וחברתיות יפות שאינו תלוי במדינה בה הוא מסופר.


















