ביקורת ספרותית על אידיוט - כרכים א'-ב' מאת פיודור דוסטויבסקי

---

למי שמצפה שמאחורי דמות האידיוט של דוסטויבסקי תעמוד דמות הג'וקר הקלאסי, מין קונילמל שליימל אך טוב לב שכולם מסובבים אותו לאורך כל הדרך אבל הוא כמו חתול נוחת לבסוף על ארבע רגליו והכול טוב ובא על מקומו בשלום נכונה הפתעה.
אין שכל אין דאגות? אצל דוסוטיבסקי למי שאין שכל יש בעיות של אין שכל... הסוף של האידיוט רע ומר... לפנינו טרגדיה ולא קומדיה בסגנון סדרת הסרטים "האקדח מת מצחוק"...
לגבי העלילה... מספר משוגעים ומטורפים מאוהבים אחד בשני ועושים אחד לשני את המוות לכל אורך הדרך... סוף טוב לכל הבלאגן הזה לא יהיה... מי שמחפש סיום מהאגדות יקבל במקומו סיוט מהעתונות... כן כן... כל אותם מקרים שיש איזה ידיעה של כמה שורות על ההוא שרצח את אשתו בחדשות אבל לא ידוע בכלל מה הסיפור... אז דוסוטובסקי נותן לנו סיפור כזה מההתחלה ועד הסוף עם כל העלילה המפותלת שבו ולא רק כותרת "רצח על רקע רומנטי" וכמה שורות מתחת באחת הכתבות...

» ביקורות נוספות של לא קורא בים
» ביקורות נוספות על אידיוט - כרכים א'-ב'