ביקורת ספרותית על המסות - כרך א' מאת מישל דה-מונטן

---

הכול התחיל שראיתי איזה פרסום בעיתון שיצא הכרך השלישי. אז הלכתי לספריה לחפש את הכרך הראשון. מצאתי אותו במדף של הספרים החדשים. כנראה שהיות והחותמת היחידה על דף ההשאלה היתה משנת 2007 אז הוא מוגדר חדש משום שלא עשו בו שימוש או משהו כזה. עכשיו יש גם את החותמת שלי משנת 2016. מניסיוני עם ספרים שיש להם את ה- מ של הוצאת מופת זה בדרך כלל המצב.
את הספר כתב איזה אציל צרפתי לפני 500 שנה וזה אכן סוג של מופת שהוא שרד עד היום. בספר יש 50 מאמרים וכל מאמר עוסק באיזה עניין אחר כמו ריח או בטלה או ידידות ומביא דעות לכן ולכן על סמך ההגיון ועל סמך מקרים היסטורים.על נושא מסויים יכולים להיות עמוד וחצי ועל נושא אחר 20 עמודים. ברוב המקרים אין איזו הכרעה ברורה. כמו שהסופר מכריז לאורך הספר מספר פעמים ואומר שהוא שואל שאלות ופותח את הנושא יותר מאשר נותן תשובות והוראות הפעלה. לדוגמא הוא יכול לעסוק בשאלה האם לסגת מקרב זה דבר טוב או רע ומעבר לעניין הערכי הוא גם יביא מספר דוגמאות היסטוריות שהצליחו פעמים לצד זה ופעמים לצד זה בשאלה האם לסגת או להישאר תקיפים במקום. יש בכל מאמר גם הרבה פרגמטים של ציטוטים ממקורות אחרים ששזורים לאורך המאמר וקשורים לנושא המדובר.
אין לי מה להוסיף יותר מדי

» ביקורות נוספות של לא קורא בים
» ביקורות נוספות על המסות - כרך א'