למען האמת, הרבה זמן רציתי לקרוא את הספר הזה - מהחופש למעשה. ראיתי אותו בכנס נטסוקון שהיה, על דוכן, והוא כל כך קרץ לי. איך אנג'ל נוהגת לומר? ממש נועץ עיניים ומתחנן שאני אקח אותו. אבל החלטתי שאני אשאיל אותו מהספריה, לא היה עליי כסף לקנות את הספר.
אז חיכיתי, וחיכיתי, וחיכיתי... עד השבת האחרונה. לא, לא לקחתי אותו מהספריה, התודה הענקית שלי היא למיאקה ^^
כל כך נהניתי ממנו שזה הזוי. הרבה זמן עבר מאז שקראתי ספר טוב, ובכלל, מאז קראתי ספר. טיפה הזנחתי אותם בזמן האחרון. כן כן, מגיע לי מכות, אבל עדיין זה מוצדק >.< הלימודים גובים ממני מחיר כבד. אבל הנה מצאתי זמן לקרוא ספר, ואני ממש לא מתחרט שקראתי גם באמצע השיעורים. (oh yeh גיחוך מרושע)
קראתי את ציידת הלילה תוך יומיים! כשבדרך כלל אני מותח ספרים (גם של קסנדרה 0.0) על פני שבועות. מה אני אגיד לכם, הספר פשוט עשוי טוב, כל כך טוב, שאני ממש מתרשם מג'אנין, ומחכה בקוצר רוח לקרוא את ספר ההמשך.
קאת'רין, הדמות המרכזית בנויה מעולה. יש לה הרבה חסרונות, והיא מודה בהם, אבל בו בזמן היא מגניבה וסקסית בטירוף - אולי דווקא בגלל החסרונות האלו.
לבונז (הדמות המרכזית השנייה אחריה) גם לא חסרים שבחים על היותו הערפד הקשוח והמאהב המגניב של קת'רין. הלוא היא קאת. אהבתי שהוא כל הזמן אומר חתלתולה, או מותק... משום מה זה שיעשע אותי. זה כל כך יוצר את הדמות שלו. זה, והקללות "המזויינות" שלו.
ההתאהבות שלהם כמובן הייתה צפויה (אם כי קרתה בדרך אדירה לגמרי), אבל זה לא הוריד מרמת הספר בעיניי.
העלילה דיי טובה. מאוד טובה. היא מתחילה בקטן, עם תוכניות קטנות, אך עד מהרה היא מתרחבת ומגלים עוד ועוד דברים על העולם שג'אנין יצרה.
הכתיבה של הספר משובחת, עם משלב לשוני גבוה, אך עם זאת רוויה בסלנגים שהשתלבו כמו חתיכות פאזל בדיוק במקומות הנכונים והמצחיקים. ההומור נהדר. בנוסף, הסופרת לא נמנעת מלכתוב קללות, או תיאורים גסים, והאמת, זה רק גרם לי להעריך אותה יותר. אכן כן - זה מוסיף רבות לאווירה ולדמויות.
ובכן, אני מודה שהספר גרם לי לנשום נשימה חדה במקומות מסויימים שלא תיארתי לעצמי שיהיו בכלל על הכתב. דרך אגב, הפתיע אותי לטובה שהיא לא משכה יותר מידי את הקטע בין קאת לבונז, וזה דווקא נקודות לטובתה של הסופרת. ציפיתי שזה יקרה הרבה יותר מאוחר.
הספר ממש אבל ממש הורס תמימות (וגם הורס ;), עם כל המגניבות שלו. ואני לא אפרט בנושא או שאני אסמיק כמו קאתי, יש דברים שיפה להם השתיקה. בכל אופן איפה היינו? אהה כן, רציתי להגיד כמה מילים על האקשן.
בקטע הזה טיפה התאכזבתי. אמנם היו קרבות, אבל לא טובים כמו הספרים של פיטקוס לור למשל. דיי התבאסתי כשראיתי המון סצנות עם פונטציאל אדיר לאקשן משובח, אבל לא מנוצלות. נו טוב, אני מניח שזאת בחירה של הסופרת. היא הייתה צריכה יותר לתאר את הקרבות לדעתי. בכל אופן הספר מרתק גם בלי האקשן "הלוא מנוצל" שלי. אני יכול להיות ממש קטנוני לפעמים, אבל זו דעתי.
ולסיכום...... אתם כבר יכולים לדעת מה אני ממליץ. לקרוא ומהרררררר, במיוחד לכל מי שחובב פנטזיה, אופל, דם, וערפדים במיוחד. כי הספר הזה משלב את כולם בצורה גאונית לגמרי.
בייי, עד הביקורת הבאה שלי ;)
קריאה מהנה.
נ.ב. מיאקה, שוב תודה, אני מחכה לספר שני! :)))
נ.ב.ב. יהיה מגניב אם יצא על זה סרט. או שכבר יש? O.o
