“הספר הזה הדליק בי אור של חסד. הוא כל כך חי עד שהוא הצליח להפיח בי חיים, להאיר אותי מבפנים. עם כל החושך שלו - ויש בו לא מעט - יש בו גם אור שנוכח כמעט בכל דף ומאיר על עולמות אחרים, מטורפים, יפהפיים, כאלה שאפשר לעוף בהם בלי לפחד ליפול. אם להשתמש במילים של ג'ק, אז הספר הזה הצליח ללכוד את החסד עצמה. קצת כמו הקדרה של רייבן שכולם רודפים אחריה. חשבתי הרבה מה לומר על הספר, כי הוא לא רגיל ומגיע לו יותר ממה”

“ג'יי לי הוא נער סיני אמריקאי, יליד שיקגו. בילדותו הופיע לו על הגב, תוך כדי כאבים עזים, קעקוע ענקי של דרקון. סבתו סיפרה לו שזהו הסימן של שבט הדרקונים הצהובים, אליו משתייכים רבים מבני המשפחה, מה שאומר שג'יי יזכה בכוח וכבוד רב. ג'יי לא ממש מבין מהו השבט הזה ואילו כוחות יש לו בדיוק, והוא יוצא למסע של חיפוש עצמי, אשר מוביל אותו לעיירה לטינית על גבול מקסיקו, מוכת כנופיות ואלימות. ג'יי מגלה כי מלבד חברי”

“"כל הדברים מחוברים זה לזה על ידי סיפורים. זה כל מה שמחבר בינינו, סיפורים וחמלה". ציטוט זה פותח את הספר, ולדעתי יכול גם לסכם אותו. קשה להגדיר בדיוק במה או במי הספר עוסק, מפני שהוא נפרש על פני מספר לא מועט של דמויות, מיקומים, סיפורים, זמנים ומיתוסים. אני אוהבת ספרים שמסופרים ע"י דמויות שונות במקומות שונים, ולאט לאט העלילה נרקמת והמיסתורין נחשף, עד הסיום שבו כל הנקודות מתחברות . לדעתי רק”

“אין לנו טלוויזיה בבית. יש לנו ארבעה מחשבים, טאבלט ושני סמארטפונים אבל אין לנו טלוויזיה. כשאורחים יושבים על הספה הם שולחים מבט אוטומטי לכיוון המזנון שמולם והקיר שמעליו. "איזה יופי של גפנית" אומר מי שמבין בצמחים. "כן" אני עונה. "זה מקום מושלם בשבילה". בשבועות האחרונים אני מוקירה בליבי את עמידתי הנחרצת נגד מדורת השבט הסלונית. בשעות אחר הצהריים הלאות משחק בני בכורי ב GTA ומתפנק במרתון סימפ”

“הספר הזה הדליק בי אור של חסד. הוא כל כך חי עד שהוא הצליח להפיח בי חיים, להאיר אותי מבפנים. עם כל החושך שלו - ויש בו לא מעט - יש בו גם אור שנוכח כמעט בכל דף ומאיר על עולמות אחרים, מטורפים, יפהפיים, כאלה שאפשר לעוף בהם בלי לפחד ליפול. אם להשתמש במילים של ג'ק, אז הספר הזה הצליח ללכוד את החסד עצמה. קצת כמו הקדרה של רייבן שכולם רודפים אחריה. חשבתי הרבה מה לומר על הספר, כי הוא לא רגיל ומגיע לו יותר ממה”

“ג'יי לי הוא נער סיני אמריקאי, יליד שיקגו. בילדותו הופיע לו על הגב, תוך כדי כאבים עזים, קעקוע ענקי של דרקון. סבתו סיפרה לו שזהו הסימן של שבט הדרקונים הצהובים, אליו משתייכים רבים מבני המשפחה, מה שאומר שג'יי יזכה בכוח וכבוד רב. ג'יי לא ממש מבין מהו השבט הזה ואילו כוחות יש לו בדיוק, והוא יוצא למסע של חיפוש עצמי, אשר מוביל אותו לעיירה לטינית על גבול מקסיקו, מוכת כנופיות ואלימות. ג'יי מגלה כי מלבד חברי”

“"כל הדברים מחוברים זה לזה על ידי סיפורים. זה כל מה שמחבר בינינו, סיפורים וחמלה". ציטוט זה פותח את הספר, ולדעתי יכול גם לסכם אותו. קשה להגדיר בדיוק במה או במי הספר עוסק, מפני שהוא נפרש על פני מספר לא מועט של דמויות, מיקומים, סיפורים, זמנים ומיתוסים. אני אוהבת ספרים שמסופרים ע"י דמויות שונות במקומות שונים, ולאט לאט העלילה נרקמת והמיסתורין נחשף, עד הסיום שבו כל הנקודות מתחברות . לדעתי רק”

“אין לנו טלוויזיה בבית. יש לנו ארבעה מחשבים, טאבלט ושני סמארטפונים אבל אין לנו טלוויזיה. כשאורחים יושבים על הספה הם שולחים מבט אוטומטי לכיוון המזנון שמולם והקיר שמעליו. "איזה יופי של גפנית" אומר מי שמבין בצמחים. "כן" אני עונה. "זה מקום מושלם בשבילה". בשבועות האחרונים אני מוקירה בליבי את עמידתי הנחרצת נגד מדורת השבט הסלונית. בשעות אחר הצהריים הלאות משחק בני בכורי ב GTA ומתפנק במרתון סימפ”