• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
אל תשלח ידך אל הנער

אל תשלח ידך אל הנער

מאת הרב ישראל מאיר לאו

הביקורת של עדן

תמונה של עדן
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
אל תשלח ידך אל הנער

אל תשלח ידך אל הנער

מאת הרב ישראל מאיר לאו

הביקורת של עדן

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של עדן
הוצאה לאור:ידיעות אחרונות
שנת הוצאה:2004
קטגוריה:שואה
הקודמת
דנידין
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 16 שנים

“"ילדה בת 14, אנה פרנק הי"ד, הצליחה לרגש עולם ומלואו. אין כל סיבה שסיפור נסיבות חיי, השונות כל כך, לא”

12/30
ביקורות על אל תשלח ידך אל הנער
הבאה
אפרת
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 13 שנים•1 דקות קריאה

את ספרו של הרב לאו קראתי מספר פעמים. בעוברך בין דפי ספרו, אתה, הקורא, יכול לחוש כיצד ההיסטוריה של העם היהודי (=שואה ותקומה) השתלבה בחייו של הרב לאו, ומסיבה זאת, כולנו מרגישים קשר כזה או אחר לרב...

בספרו הוא גם נוגע בנושאים שאולי לא כ"כ מוכרים לציבור הכללי בימינו (עולם השידוכים, עולם התורה והישיבות, תלמידי-חכמים שחיו בעבר ובהווה), אך ללא כל ספק, הוא עושה זאת בלשון בהירה ומושכת, כך שכל קורא יכול להזדהות עם הנאמר.

לדעתי הספר הוא בגדר חובה, וכל אחד יכול ללמוד ממנו יסודות חשובים בהיסטוריה היהודית, בחשיבותו של עם ישראל, וביכולתו של כל אדם להעפיל למחוזות נשגבים בחייו, שהרי הרב לאו היה יתום חסר כל לאחר השואה, אך למרות זאת, הוא הצליח (ומצליח) להגיע בחייו לגדולה.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
נ
נשומלה
תמונה של דר' יואל
דר' יואל
ג
ג'ורג'
תמונה של tuvia
tuvia
תמונה של כרובי
כרובי
5קוראים|גיל ממוצע66|40%נשים

על המבקר

תמונה של עדן

עדן

חבר מזה 14 שנים
15 ביקורות•76 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
שואה•ביוגראפיות•עסקים וכלכלה
תמונה של עדן
עדן
חבר באתר מזה 14 שנים
ביקורות15
לייקים שקיבל76
דירוג ממוצע4.8 ⭐
ז'אנרים מועדפים
שואה5ביוגראפיות2עסקים וכלכלה1

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של עדן

מרד בטרבלינקה

מרד בטרבלינקה

שמואל ווילנברג

ספר מיוחד במינו, ולדעתי לא זכה/זוכה למספיק פרסום... את הספר רכשתי ב"צומת ספרים", ולאחר שישב אצלי כשנה על המדף, החלטתי לקרוא אותו, והיתה זאת החלטה מצוינת, שכן מדובר בספר עדות מרתק העוסק במחנה טרבלינקה.

להבדיל ממחנה אושוויץ שהיה גם [ובעיקר] מחנה השמדה ועבודות-כפייה, מחנה טרבלינקה היה מיועד ומיוחד נטו להשמדה, אין סלקציה, אלא כל אנשי הטרנספורט ישר לקוחים למוות. אמנם, הנאצים הוציאו משורות הבאים בטרנספורטים מספר אנשי מלאכה שעסקו בעיקר בסידור הרכוש של המומתים, או רופאי שיניים שעסקו בהוצאת שיני זהב מהמומתים, וכמו"כ מספר בעלי מקצוע שנצרכו למחנה כמו חייטים, חשמלאים וכיו"ב. אך גם אלה לא שרדו זמן רב במחנה, שכן זמן שהותם היה אמור להיות קצר מלכתחילה, ולכן, גם הם מצאו את מותם בטרבלינקה.

מחבר הספר, שמואל וילנברג, היה מאותם יחידים שהגיעו למחנה טרבלינקה, היה עד לזוועות, השתתף במרד טרבלינקה (כן, אפילו שם היה מרד), הצליח להימלט, ומאוחר יותר אף עלה ארצה, והעלה את זיכרונותיו בספר הנידון.

לדעתי הספר הוא שונה משאר ספרי העדויות, קודם כל מפני שהכותב מתאר את טרבלינקה (תיעוד נדיר עד למאוד!), וכמו"כ מפני שכתיבתו היא מאוד כנה, הוא משתף דברים אישיים מאוד שעברו עליו בשנות התופת.

בכל אופן, הספר מאוד מומלץ.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•עדן
הייתי עוזרו של מנגלה באושוויץ

הייתי עוזרו של מנגלה באושוויץ

מיקלוש ניסלי

משום מה לא מוכרים את ספרו של ד"ר ניסלי ברשתות הגדולות, וגם בחנויות ספרים יד 2 קשה להשיג אותו, וחבל, כי לפי דעתי מדובר באחד מספרי העדויות החזקים ביותר שיש...

מיקלוש ניסלי היה רופא מטרנסילבניה (אזור רומניה), שהגיע לאושוויץ ב-1944 וד"ר מנגלה צירף אותו להיות אחד מעוזריו, ובהיות ד"ר ניסלי דובר גם את השפה הגרמנית, הדבר עשה רושם על מנגלה, שסמך גם על המקצועיות הרפואית שלו, והשאיר אותו בחיים.

כתוצאה מכך מיקלוש ניסלי היה עד לניסויים האכזריים של מנגלה, שאת חלקם הוא מתעד בספר. ויש שאמרו שהתיעודים שלו הם מן הקשים שיש לקריאה בספרי העדויות, ויש מידה של אמת בטענה זאת.

אירוע נוסף אליו היה מיקלוש ניסלי עד בדרגה ראשונה, זה ניסיון המרד של הזונדרקומנדו באושוויץ, אמנם מרד שכשל, אך ללא ספק הותיר רושם על ההיסטוריה כמרד המאורגן היחיד שאי פעם פרץ במחנה...

לסיכום: ספר חובה לקריאה לכל מי שמתעניין בנושא השואה.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•עדן
המדריך למתחילים בשוק ההון הישראלי

המדריך למתחילים בשוק ההון הישראלי

חזי שטרנליכט

אצל הרבה אנשים מתעורר פתאום הצורך להבין ולדעת מהו "שוק ההון" הזה שמופיע כל הזמן בתקשורת? מהו מדד המעו"ף? מהי מניה? והאם באמת אפשר להרוויח שם כ"כ הרבה כסף כמו שמתואר בסרט המפורסם משנות ה-80 "וול סטריט", שבו גורדון גקו (שהוא מייקל דאגלס במציאות) עומד מחויט ומעונב וצועק את את המשפט הכי מפורסם בסרט "Greed is good" (= חמדנות זה טוב).

כמובן, סרטים לחוד ומציאות לחוד, ובמציאות הבורסה היא לא מקום שכ"כ קל להתעשר בו, והדבר אפילו קשה... אך עם זאת, אם הנושא באמת מעניין ומושך אותך, ואתה מעוניין להתחיל, אז הספר הזה של חזי שטרנליכט - הוא מצוין להשיג מטרה זאת.

הספר סוקר הרבה מהיסודות בשוק ההון: מהי חברה? מהי מניה? מהי אינפלציה? מהו מדד המחירים לצרכן? מהו שוק ההון? וכן כל כיו"ב, ממש תשובות לשאלות הבסיסיות ביותר לאלו שמעוניינים להתחיל להיכנס לשוק ההון...

לפני 13 שנים•
★★★★★
•עדן
אבא עשיר, אבא עני

אבא עשיר, אבא עני

רוברט ט. קיוסאקי

ספרו של קיוסאקי הוא ספר שבד"כ תמיד נמצא בתפוצה בחנויות הספרים המובחרות, ולא לחינם הדבר, שכן קיוסאקי מלמד אותנו דברים חדשים, או יותר נכון נותן לנו פרספקטיבה על איך האנשים העשירים חושבים.

חבר שלי שגר בארגנטינה, והוא איש עסקים, אמר לי שרק לאחר שקרא את הספר בפעם השביעית (!) רק אז הוא החל להבין את עומק דבריו של קיוסאקי...

רבים אולי יגידו "קראנו את הספר - ואנחנו עדיין תפרנים", אך ברור ופשוט לכל בר דעת שרק מקריאת הספר אתה לא תתעשר, אלא המטרה של קיוסאקי היא אפוא להסביר לנו כיצד המציאות נתפסת מבעד לעיניהם של העשירים, וכמו שכותב קיוסאקי בנוגע לאביו העשיר (בעמ' 22): "אבי העשיר תמיד התייחס אל עצמו כאל אדם עשיר. הוא היה אומר דברים כגון: אני אדם עשיר, ואנשים עשירים לא עושים את זה". אפילו כשהתרושש לחלוטין בעקבות מפלה פיננסית קשה, המשיך להתייחס אל עצמו כאל איש עשיר. הוא היה מכסה את עצמו בכך שאמר "יש הבדל בין עני ובין מרושש. מרושש זה מצב זמני, עני זה מצב נצחי".

לדעתי כל אחד חייב לקרוא את הספר הזה לפחות פעם אחת בחייו, הספר בהחלט מעורר מחשבה...

לפני 13 שנים•
★★★★★
•עדן
הלוחש למניות

הלוחש למניות

מאיר ברק

את ספרו של מאיר ברק רכשתי כשהייתי בטיול באילת בקיץ שעבר... נכנסתי לחנות של סטימצקי על הטיילת, וספרו בלט לי פתאום לעין, לא חשבתי יותר מידי, וישר רכשתי אותו...

אמנם, כל אדם שנכנס קצת לעומק ענייני שוק ההון, יודע כבר ש"לעשות מכה" זה לא בא בחשבון, והמקצוענים תמיד אומרים שהנתונים מדברים על כך שעל כל 10 שמשקיעים, אולי רק 1 ירוויח, וגם זה לא יהפוך אותו להיות עשיר...

הספר עצמו כתוב בשנינות רבה ומשולב בו גם לא מעט חוש הומר ורגש, מאיר ברק אומר דברים די ברורים מבלי לנסות למרוח את הקורא, ומבאר את כל הנושא של "ניתוח טכני" בטוב טעם ודעת.

מהספרים שמצויים כיום בתחום של מסחר יומי וניתוח טכני, ספרו של מאיר ברק הוא (לדעתי) מבין הטובים שיש, מה גם שהוא מתאים גם למתחילים...

לפני 13 שנים•
★★★★★
•עדן
האוליגרכים

האוליגרכים

דיויד הופמן

את הספר "האוליגרכים" רכשתי כבר שיצא לאור (לפני כ-8 שנים), ומאז הספקתי לקרוא אותו מספר פעמים. למעשה, מידי פעם אני חוזר אליו וקורא אותו בעניין מחודש. לפני כמה ימים כשעברתי על אחת מהקופסאות העמוסות ספרים שלי, נתקלתי בו (לאחר שעברה יותר משנה שמאז שקראתי אותו לאחרונה), וישבתי לקרוא אותו שוב פעם, וגם הפעם מצאתי אותו מרתק, ודברים חדשים התחדדו לי בקריאה.

הספר למעשה מתמקד בתקופה שלאחר התמוטטות בריה"מ (בכלל, אני די מתעניין בהיסטוריה הרוסית של ה-150 שנים האחרונות), והניסיון שלה להתקין דמוקרטיה קפיטליסטית במדינה. באותה העת, זיהו קומץ של אנשים (באופן די מעניין רובם המוחלט הם יהודים) הזדמנות לנצל את התוהו ובוהו ששרר במערכת הבירוקרטית של רוסיה, והצליחו לרכוש (או לקחת) נכסים יקרי ערך מהמדינה.

דוגמה נפוצה: לאחר שהתפרקה המעצמה הסובייטית, נשארו מפעלים רבים ללא כסף לנהל את המפעל, ולשלם משכורות לעובדים, והמדובר הוא במפעלי ענק, שלפעמים תושבי ערים שלמות היו מועסקים רק בו. כמו"כ המפעלים הללו היו נמצאים בערבות סיביר הקפואה, ולכן, אף אחד לא רצה להגיע לשם, או שהיה לו את הכסף להחזיק את המקום ומשכורות העובדים. מה עשו האוליגרכים החכמים? הם הגיעו לפקידים "מורשי החתימה", והצליחו לשכנע אותם להעביר את המפעל לבעלותם (בחינם או בסכום מאוד זעום), והם יממנו את כל הוצאות המפעל וישלמו את משכורות העובדים. וכך בין לילה (בחתימה אחת של "פקיד מורשה") הם הפכו לעשירים מופלגים.

הספר מרתק, מיוחד במינו, וגדוש באינפורמציה חשובה ומעניינת לכל דורש ידע, ואוהב היסטוריה, כלכלה, אקטואליה, סיפורי "הגשמה עצמית", ועוד ועוד.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•עדן
היטלר - היבריס: 1936-1889

היטלר - היבריס: 1936-1889

איאן קרשו

קראתי את כל הביוגרפיה "היטלר" של איאן קרשו על 2 חלקיה.
החלק הראשון ("היבריס") הוא ממש מופת, מלאכת מחשבת אדירה של כתיבה ותיעוד היסטורי מרתק, שמלבד הידיעות המעניינות המוצגות בו, קרשו גם מיטב לעמוד על דמותו של היטלר מזויות מרתקות, ומראה כיצד התעצבה אישיותו ותפיסת עולמו, אותה תפיסת עולם שעתיד היה היטלר להחזיק בה עד יום מותו.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•עדן
דגלים מעל הגטו

דגלים מעל הגטו

משה ארנס

לא כל יום יוצא לאור ספר שממש עושה צדק היסטורי ותיקון עוול, אך ספרו של משה ארנס "דגלים מעל הגטו" נמנה על הספרים שעושים זאת.

לאחר קום המדינה, היה חשש כבד מצד מנהיגי המדינה דאז (מפא"י והקיבוצים) שהימין הרוויזיוניסטי ממשיך דרכו של ז'בוטינסקי (אז בראשות בגין) יתפוס שליטה וכוח, אז הם החליטו לתת דגש דווקא לפעולותיהם של "ארגון יהודי לוחם" (אי"ל) בראשותו של אנילביץ', ולהתעלם לחלוטין מפועלם של "ארגון צבאי יהודי" (אצ"י) בראשותו של פאול פרנקל, וכל זאת, אך ורק בגלל שנמנו אפוא על הזרם של ז'בוטינסקי.

פשוט עצוב שבספרי המחקר ההיסטוריים (כולל בספרי האנציקלופדיות!) אין איזכור בכלל לכל פעולותיהם של אצ"י, וספרו של ארנס מהווה תרומה אדירה להיסטוריה היהודית, להעלאת זכרונם של הגיבורים חברי אצ"י, וחלקם במרד גטו ורשה.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•עדן
האדם מחפש משמעות

האדם מחפש משמעות

ויקטור פראנקל (פרנקל)

מי שלא קורא את "האדם מחפש משמעות" של פרנקל, מפסיד הרבה. זהו ספר על כוחה של הרוח האנושית, כוחה של האהבה, כוחו של האדם לא לאבד תקווה גם מול הקשיים הנוראים ביותר.

אחד היסודות של תפיסת עולמו היא, שאם לאדם יהיה פשר ומשמעות לחיים שלו ("למה יחיה"), הוא יוכל להתמודד עם השאלה "איך". משמעות תורמת לאדם הרבה לחיים, וככל שהמשמעות היא נשגבה וערכית יותר, כך היא תתן לאדם יותר תקווה ומוטיביציה לנהל את חייו ולהתקדם.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•עדן

ביקורות נוספות על "אל תשלח ידך אל הנער"

אל תשלח ידך אל הנער

אל תשלח ידך אל הנער

הרב ישראל מאיר לאו

זהירות ביקורת מזעזעת. הקורא עושה זאת על אחריותו בלבד.

אני כותב ומוחק. בעיקר מוחק. פוחד לומר משהו שממש, אבל ממש ממש, רחוק מתחום הפוליטקלי קורקט. אבל יש לי משהו לומר על סוחט-הדמעות הרהוט הזה 'אל תשלח ידך אל הנער'. קראתי, מיד כשיצא. היו רגעי צמרמורת. אבל, ואני לא יודע איך לומר את זה בעדינות, משהו בספר הזה לא הצליח לעשות לי את זה.

כמי ששולח ידו בסיקור עיתונאי, תמיד ידעתי שהחומר הזה - שואה, ילדות, שכול ובדידות - הוא הדבר הטוב ביותר שעורך יכול להטיל עליך. אתה לא צריך כמעט להתנסח וכבר הדמעות זורמות במורד הלחיים. עורך של צהובון אחד שבו עבדתי, מיד מכתיר את זה בשבלונה של "מסמך מטלטל", ואפילו "מזעזע". ויש גם סימן קריאה אדום.

איכשהו התחושה שלי בכל פעם שאני פוגש את הרב לאו, וזה קורה לי לשמחתי לא מעט, שאני ניצב מול דוגמן-שואה נדיר. המיתוג הזה של 'לולק' הילד תכול העיניים והחיוך שובה הלב, רק השתבח עם השנים. הרטוריקה התמקצעה, והוא מגיש את השואה לכל דורש, בכל שפה ובכל דימוי.

אל תכעסו, אני עצמי מזדעזע מהמילים שכתבתי. מי אני, ילד שמנת שגדל בתוך משפחה חמימה ולא חווה שום אבדן בחייו הקצרים. ילד שהתלונות שלו עוסקות בעיקר במעדן מקולקל, או בחיבור אינטרנט קצת אטי, איך אני יכול לשפוט ילד שנאלץ להיפרד מאביו ואמו לעולם?! אז לא, אני ממש לא שופט. אני אפילו מעריץ. לעולם לא אפספס דרשה אחת שלו, וודאי שלא את זו שעוסקת בשואה.

ובכל זאת, כמו בכל פעם כשאני שומע את הרב מדבר על "מיר'לה" ו"זושא'לה", זה מרגיש לי קצת מעושה מדי. איכשהו, הקשיש המיובל עם מעיל הדובון הישן שקם אחריו ובקול מלא ליחה מדליק משואה, מצליח יותר לגעת בלבי. הרב לאו ועוד כמה דוגמני שואה נחוצים, עושים עבודת קודש בהנצחה. אבל השואה היא זו שעברו - ועדיין עוברים - 150,000 אלף הקשישים שלא נבנו ממנה. הם המשיכו את חייהם הבינוניים הלאה, נלחמים עם ביעותי לילה, ומבטים מגחכים. הם אלו שאת ספריהם אני מבקש לקרוא ולהפנים.

הספר 'אל תשלח ידך אל הנער' בתחושתי, הוא יותר עיבוד קולנועי באתר מיוחד שנבנה לכך, עם שחקנים נאים ושריריים ועם לא מעט פוטושופ ודברים שיסירו את הצחנה ואת הרגעים הקטנים. זאת לא השואה. ספרות השואה שלי, עוסקת בדבר הרבה פחות פוטוגני. אני מתחבר יותר לקצ'טניק, שכותב יותר על השואה ופחות על ההצלחה שלו -הפינומנלית - בעקבותיה.

במבט שני, אני יודע שאינני צודק. ובכל זאת, לא אמחק את הביקורת, אני ממש סקרן לשמוע את דעתכם בעניין.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•מתלמד
אל תשלח ידך אל הנער

אל תשלח ידך אל הנער

הרב ישראל מאיר לאו

ספר שאי אפשר להניח מהיד, ולא ניתן להיפרד ממנו. אני לא משאילה אותו לאיש, הוא חייב להיות תמיד על מדף הספרים שלי או בידי. רק מלשמוע את שמו עולות בעיני דמעות התרגשות... הספר מתאר את התקומה של גיבורו-ילד קטן שנותר כמעט לבד, התמודד עם חוויות שלא ראויות לאף אחד וודאי שלא לילד קטן, כמעט פעוט שבקושי הספיק לחיות, לא עווה ולא פשע ובכל זאת מצא את עצמו כקרבן לאכזריותם של כאלה המגדירים את עצמם כ"בני אדם"... ילד שעבר את בוכוונאלד, זכה להינצל בניסים שלא יאמנו והשכיל להפוך את חוויותיו הקשות-למרוממות, למעצבות חיים, את אבני הנגף לאבני דרך. הילד הזה הפך להיות דמות נערצת, מעוררת השראה, רב צדיק ומיוחד במינו שכל הקורא את מילותיו חש רצון לזכות ולהכירו באופן אישי... הספר המיוחד הזה מתאר את מסע התקומה שלו, אך באופן בלתי נפרד-את תקומתו של עם שלם. ספר חובה לכל מי שרוצה לדעת איך אנשים גדולים נעשים כאלה, לכל מי שרוצה להבין את סוד קיומו של עם הנצח, לכל מי שחשוב לו לדעת עוד על השבר הנורא שפקד אותנו לפני פחות משמונים שנה, ולכל מי שרוצה לשמוע את ליבו מדבר אליו...

לפני 3 שנים•
★★★★★
•ירושלמית:)
אל תשלח ידך אל הנער

אל תשלח ידך אל הנער

הרב ישראל מאיר לאו

שלום.
אני באופן אישי אוהב את הרב לאו. לגביי הוא מייצג את היהדות של "דרכיה דרכי נועם.."
הביקורת שאכתוב אולי תהייה "משוחדת". ומה בכך ?.

שתי פסקאות בספר צדו את עיניי והיו, לעניות דעתי, הסיכום (אליבא דהרב לאו),של החלק הקשור לשואה.

1. "אל לנו לדבר על ששת המיליונים שנטבחו, ולא על מליון וחצי הילדים שנרצחו. אלא יש לדבר על שלוימל'ה, מוישל'ה, לאל'ה ושרהל'ה ...קל להבין את שהתרחש בשואה ולעבד את המידע, כשמדברים על אדם אחד, משפחה אחת. מקסימום קהילה אחת.
המוח האנושי מתקשה להתמודד - רגשית וחווייתית - עם מליוני בני אדם".(עמוד 286)

2. "אני נמנה על אלה שמכחישים כי בשואה נהרגו שישה מליון יהודים. לא משום שלדעתי לא נרצחו בה שישה מיליון או משום שאני חושב שהשואה לא ארעה.

מספר הקרבנות היהודים בשואה עולה על שישה מיליון.
פיזית, אכן נספו שישה מיליון, שנהרגו באכזריות בל תתואר, אך נפשית, אמונתית והכרתית - נספו בשואה למעלה משישה מיליון יהודים. גם ניצולי השואה הם ברובם קרבנות,באופן כזה או אחר,חלקם מתהלכים ביננו כמת-חי...."(עמוד 287).

לדעתי ספר מעולה המשלב את העבר הווה עתיד של "שואה ותקומה"

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אברהם
אל תשלח ידך אל הנער

אל תשלח ידך אל הנער

הרב ישראל מאיר לאו

קודם כל הספר הוא ספר חובה לכל יהודי! ספר נהדר,כתוב יפה ומרגש.
בחלקו הראשון של הספר ישנם תיעודים מצמררים מתוך מבט של ילד בשואה , ואי אפשר (לפחות אצלי זה היה כך) שלא לדמיין את עצמך בסיטואציות שהיה בהם הרב לאו כילד ומובאות בספר בפרטי פרטים. מ-ר-ת-ק !
בחלק השני המיקוד הוא יותר על תפקידיו הרשמיים שלו כרב עיר וכרב ראשי לישראל. נאמר פה באחת הביקורות שזה "טפיחה על שכמו שלו ומעין גאוותנות וטוב שלא היה נכתב..וכו.. ,אני ממש לא מסכים. אולי דווקא החלק השני בא להראות איך ילד שהיה קרוב למוות מרחק צעד,הגיע לכך שיקבלו אותו כרב ראשי,כן ,רב ראשי לישראל , יקבלו אותו בבתי המנהיגים בעולם כולו,אם זה אצל מלכת אנגליה ואם זה אצל פידל קסטרו והאפיפיור ולהבדיל אין סוף הבדלות ,גם אצל הרבי מליובאוויטש(שגם הוא היה ניצול שואה) וזה הניצחון הפרטי שלו על מי שרצו להשמידו.
לסיכום,הספר (כ-340 עמ') נוגע בהרבה נקודות (אם בקצרה ואם בהרחבה) שקרו למדינה: מהשואה ,תקומת מדינת ישראל,עולם הישיבות,מלחמות,פיגועים וכו.. בספר ישנם גם הרבה תמונות מצעירותו והלאה(עד הוצאת הספר) של הרב לאו (אפילו כתינוק)וכן תמונות של משפחתו וקרוביו.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•eliran
אל תשלח ידך אל הנער

אל תשלח ידך אל הנער

הרב ישראל מאיר לאו

בכיתי ישבתי עצובה סגרתי את הספר לא יכלתי יותר וכשהלכתי לישון זה רדף אותי לא נתן לי מנוח וזה היכה בי קשה בלילה השני חלמתי על הילד קמתי חרדה השתנה אצלי מה שהוא ראו עליי אך אספתי את עצמי והמשכתי לקרוא אך ידעתי שזה מאחוריי וזה מאחורי כולנו לפחות זה מה שעודד את רוחי תרשו לי להחצין אני כזאת מה לעשות

לפני 13 שנים•דולי
אל תשלח ידך אל הנער

אל תשלח ידך אל הנער

הרב ישראל מאיר לאו

ספר זה כולל בתוכו שני ספרים נפרדים. ספר אחד יפהפה, מרגש, מדהים ומזעזע המתאר את הילד לולק שמאבד את כל משפחתו חוץ מאחיו טולק שמכוח צוואת האב לשמור על לולק מצליח לעשות את הבלתי אפשרי ולשמור על לולק חי לאורך כל התקופה הנוראה בבוכנוולד. חלק זה של הספר נקרא בלי יכולת להפסיק באמצע, בעיניים דומעות ובלב מלא התרגשות מהסיפור בכללו וממסירותו הבלתי נתפסת של האח טולק.
החלק השני של הספר הוא סיפורו של הרב הראשי לישראל הרב ישראל מאיר לאו שמרבה בטפיחות על שכמו לכל אורך חלק זה של הספר, נהנה מהמסעות ומהכבוד שהשיג בזכות כישוריו וקשריו ומטריח אותי לקרוא על זה. ובקיצור חלק זה של הספר משעמם, מעצבן, לא אמין (לפחות לדעתי) מעורר אצלי דחיה וחבל שנכתב.
מה שהכי מעצבן בספר הוא שהסופר ערב את שני הספרים לספר אחד ולעלילה אחת. טוב היה עושה אם היה מוציא שני ספרים ספר אחד על הילד לולק, ספר מדהים שהיה מקבל 5 כוכבים ומעלה (רק שאין) וספר שני על הרב לאו, ספר יחצ"נות עצמית שטוב היה שלא ייצא ואולי בחסד היה מקבל ממני כוכב אחד. אך מכיוון שזה ספר אחד נתתי לו 3 כוכבים.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•אור
אל תשלח ידך אל הנער

אל תשלח ידך אל הנער

הרב ישראל מאיר לאו

כל כך הרבה שנים תכננתי לקרוא את הספר הזה והינה כעת שנזדמנה ההזדמנות לא התאכזבתי. הספר מספר את סיפורו האישי של הרב, שמראות השואה ורציחתם של הוריו ובני משפחתו הטילו בו את חותמם בכל תקופת בגרותו עד עלייתו לכס הרבנות הראשית.

לרב יש יכולת רטורית סגולית כאילו היתה מנגינה היוצאת מחלילו של החלילן מהמלין. נראה שכוחו הרטורי של הרב מתעמעם קמעה במקצב של הספר. אירועי הספר המרגשים מספקים הצצה לסיפורו המופלא של ילד יתום (לולק) שמצליח להגיע מגיא ההריגה הנאצי ועד להפיכתו לאושיה רבנית נערצת.

בחצי השני הספר אינו תיאור עלילתי כרונולוגי אלא יותר מקטעים של חוויותיו המעצבות של הרב, לעיתים אין בין הפרקים קשר ישיר דבר שפגע לא פעם בשטף הקריאה.

רק בסיומו של הספר הבנתי שתכליתו של הרב אינו בכיבוש מדף הספרים אלא בכיבוש הלבבות תוך שהוא מרגיש חובה אישית להמשיך להחזיק בלפיד הזיכרון של קדושי השואה.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•yossic
אל תשלח ידך אל הנער

אל תשלח ידך אל הנער

הרב ישראל מאיר לאו

לא הרבה ספרים שנכתבים בצורה אוטוביוגרפית יצא לי לקרוא.
אך ספר וסיפור שובה לב כמו של הרב לאו שליט"א אי אפשר שלא לקרוא ולהניח בצד.
נכון שכל סיפור על השואה פורט לנו על נימי הלב,אז קל וחומר תיעוד היסטורי ואישי מעין זה.
הסיפור כתוב בצורה מצוינת,מובנת ואם הרבה סימפטיה ואמפטיה לרב לאו שליט"א ולכל דור השואה.
אפשר להסתכל על הסיפור כעל תיעוד הסטורי ואישי של הרב לאו בפרט ועל כל מה שעבר על עם ישראל בכלל.
לפני מס' חודשים ביתי נסעה עם משלחת לפולין מטעם בית ספרה, ולאחר חזרתה ,החלטתי לקרוא את הספר פעם נוספת לאור החוויה המרגשת והמדהימה שעברו על ביתי.
עבורה זאת היתה חוויה מטלטלת מבחינה רגשית ונפשית ודרך חוויותיה ודרך עיניו של הרב לאו
הספר והסיפור קיבלו בעיני תפנית משמעותית. הספר כבר לא היה בעיני עוד סיפור קריאה כי עם תיעוד מצמרר שכל דף ודף וכל פסקה ופסקה חודרים אל תהומי הנפש פנימה בחוזקה.
לדעתי צריך כל יהודי להיות לבקר במחנות ההשמדה כדי להבין את המשמעות של הקמת מדינת ישראל בזיעת אפינו ואת המשמעות של האמרה:עם ישראל חי.
לקרוא את הספר אינו מבחינתי בגדר המלצה בלבד אלא ספר קריאה חובה .
ועל תיעוד מצמרר ואנושי זה נאמר:לזכור ולא לשכוח.
חשוב לי מאד לציין שבעוד פחות או יותר מ-20 שנה לא ישאר בקרבנו,לצערי ניצולי שואה,ובעבורי ספר זה מהווה ויהווה מסמך אישי לזוועות השואה.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•
אל תשלח ידך אל הנער

אל תשלח ידך אל הנער

הרב ישראל מאיר לאו

את הספר "אל תשלח ידך אל הנער" קיבלתי לפני מספר שנים כמתנה מאמי, שידעה שאני מעריץ את הרב לאו (בגלל המאמצים שהוא עושה לקרב בין דתיים לחילוניים במדינה).
הספר מספר את סיפורו של ישראל מאיר לאו, נצר לשושלת של רבנים, מילדות בפולין במחנה הריכוז בוכנוולד, דרך עלייתו לישראל, ובכל אחת ואחת מתחנות חייו עד להפיכתו לרב הראשי לישראל.
מרגש לראות שמי ששרד את השואה רק הודות לאימו, אחיו ואחד מהאסירים הרוסיים במחנה, ותודות לעזרה אלוהית (או מזל, איך שאתם רוצים לקרוא לזה), נהיה דמות ציבורית כ"כ מרכזית בישראל, ונפגש עם כל שועי העולם, כולל האפיפיור, המלך חוסיין וקנצלר גרמניה, המדינה שאחראית על מותם של רבים במשפחתו.
ממש "אם תרצו אין זו אגדה".
ספר מרגש, מעניין, מאלף ומעלף, ששובר מחיצות בין דתיים לחילוניים, אשכנזים וספרדים, יהודים וגויים, ונוגע בנו בנקודה הכי הבסיסית שלנו כבני אדם.
ספר שהוא חובה לקריאה לכל אדם באשר הוא אדם, שמראה הלכה למעשה שהחיים הם באמת מה שאתה עושה מהם!

לפני 15 שנים•
★★★★★
•טולקין
דירוג
5.0
לפני 13 שנים

“ספר נהדר. היו כמה רגעים שצמררו אותי מאוד, במיוחד כאשר הוא ואמו נפרדו מאחיו בבית הכנסת שנשרף מספר רגע”