ביקורת ספרותית על הפרדס של עקיבא מאת יוכי ברנדס

---

הספר מצייר תמונה מזווית ראייה שונה מן הרגיל של מאורעות תקופה גורלית ומרכזית בעיצוב דמות של היהדות האמונית ועולם ההלכה. הסופרת ברוכת הכשרון עשתה עבודת מחקר מצויינת וחיברה פסיפס של מדרשי האגדה ודפי התלמוד השונים המטפטפים סיפורים היסטוריים מחוץ להקשרם, חיברה אותם הכניסה בהם סדר כרונולוגי והוסיפה נופך רומנטי עלילתי, היא שמה עצמה במידה רבה של הצלחה בנעלי היסטוריונית בדיעבד ועשתה זו בהצלחה רבה, לעיתים ניתן לטעות ולחשוב שרחל בת כלבא שבוע שמגרונה מדברת הסופרת בספר נהיתה מן יוספוס פלביוס של התקופה. הספר שופך אור בצורה מרתקת על זויות שלא מקבלות חשיפה מספקת בסיפורי חז"ל ובספרות המקורות כגון פוליטיקה, פמיניזם, רגשות, אורח חיים, חברויות ויריבויות. קריאת הספר החזירה אותי באחת לימי חטיבת הביניים, הישיבה התיכונית והתיכון, והסיפורים התחברו לי לראשונה מבליל של אגדות שמטרתן ללמד הלכה ואמונה, לרצף כרונולוגי שממנו ניתן להוציא תובנות, ללמוד טוב יותר את התקופה ולהבין את שורש הכמיהה לגאולה, הציונות הדתית, המשיחיות ומקומה של הישיבה בעבר ובהווה. אני מזהה אצל יוכי ברנדס ביקורתיות כלפי רבי עקיבא, פועלו והתנהגותו בערוב ימיו, אולי זה נובע מהתחנכותה על ברכי היהדות החרדית - השוללת החשת הגאולה.

» ביקורות נוספות של אלק
» ביקורות נוספות על הפרדס של עקיבא