ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שישי, 12 באוקטובר, 2012
ע"י קורא כמעט הכול
ע"י קורא כמעט הכול
הקדמה:
קראתי את 8 הספרים בסדרה של הארי פוטר. כן אני יודע שהיו רק 7. מעשה שהיה כך היה: במהלך קריאת הסדרה של הארי פוטר, לאט לאט אבדה סבלנותי להמתין לתרגום הספר הבא, מהספר השליש כבר הייתי קונה את הספר באנגלית בשנייה שיצא. בספר החמישי, כבר לא הייתה לי מספיק סבלנות לחכות שיגיע המשלוח מאמזון, וחיפשתי ברשת איזה עותק PDF לרפואה, ככה לקרוא בינתיים עד שהעותק שלי יגיע. אני יודע שמדובר בשריטה קלה, אבל אני מרגיש נוח לשתף פה, שכן אני מניח שישנם חולים או לפחות נשאים של אותה מחלה פה באתר... ואכן מצאתי PDF עם הספר החמישי וצללתי לתוכו מיד.
העלילה פוטרית אופיינית, הכתיבה רולינגית למשעי, אם כי בכל מהלך הקריאה הייתה לי תחושה מוזרה, שכן היו שם תיאורים לא אופייניים לעניינים שבנו לבינה, ומאחר ומדובר בספר נוער, נראה היה לי שגברת רולינג קצת הגזימה. ולמרות זאת "הידיים ידי עשו..." והכתיבה כתיבתה של רולינג.
כשהגיע בדואר העותק שהזמנתי כבר סיימתי את ה PDF, ובכל זאת פתחתי את הספר לקרוא בו מעט, אחרי הכול שילמתי...
אני לא חושב שאצליח לתאר במילים את ההפתעה שהייתה לי כשגילית שהסיפור שקראתי לא היה כלל סיפורה של רולינג, אלה זיוף שהסתובב ברשת. הייתי המום מי יטרח לכתוב ספר של יותר מ 500 עמודים עם אותם דמויות באותו סגנון עם עלילה בדויה (ולא רעה כלל) ולשם מה?
ולמה כל ההקדמה... אני חושב, שהספרים הדיכוטומיים של שחור ולבן טוב ורע בסדרת ג'ק רייצ'ר הם כה תבניתיים שניתן "לזייף" כזה ולא הרבה קוראים ירגישו בזיוף (חוץ מאפרתי).
ואיך שנאמר בסרט "מטאל ג'אקט": "you can talk the talk but can you walk the walk" אביא לפניכם פסקאות ראשונות מספרו הבא של בסדרת ג'ק ריצ'ר (מפרי דמיוני כמובן) הפינה לשיפוטכם.
רחוב בל הצבעוני בממפיס התחיל להתמלא באופנועים מגדלים וסוגים שונים. יום רביעי היה היום הנכון מבחינת ריצ'ר להגיע לממפיס. העניינים שהביאו אותו לכאן דרשו חשאיות, לפחות בהתחלה, עד שתפרוץ מהומת האלוהים. בימי רביעי של חודשי הקיץ התכנסו לרחוב בל ההיסטורי אופנוענים מכל הסביבה, מאות אופנועים בזה אחר זה, אגזוזיהם מקרקשים ומנועים נוהמים, חנו בצידי הרחוב הצר. ההמון הרב התאים לג'ק רייצ'ר, וכמות האופנוענים המגודלים סביבו הסוותה היטב את גודלו. העין האנושית אינה יודעת לזהות גודל היא יודעת לזהות גודל יחסי... ריצ'ר לצד האופנוענים גדולי הגוף נראה כמו עוד דמות בהמון. לצידם 120 הקילוגרם שלו שפוזרו כמסת שריר ובשר לכל אורך 193 הסנטימטרים המצולקים שלו הוא נראה כעוד אופנוען שרק החנה את הצ'ופר שלו ובא לשתות משהו עם החברה.
ריצ'ר מישש את כיס מעילו המרופט, הגלוק שהוא לקח מהאירני בנברסקה נח שם בבטחה. המחסנית מלאה בכדורי פרבלום שנכנסים וגם יוצאים ומשאירים אחריהם בלילת דם ועצם, והרבה כאב במקרה הטוב, ג'ק ריצ'ר לא התכונן לטוב. הוא נכנס לפאב של בי. בי קינג בתחילת הרחוב, ניגש לברמן החייכן והזמין קפה. "ליקר קפה? קלואה? או Coffee Jack?" שאל הברמן החייכן בפה מלא שיניים לבנות, הוא היה כבן 70 כהה עור ולבן שיער, כפוף על הבר מגבת מטונפת על כתפו. "פשוט קפה" ענה ריצ'ר "חם חזק וטרי".
"אין בעיה איש גדול" אמר הברמן, נכנס למטבח וחזר עם ספל קפה חם מידי ושרוף, אבל קופאין היה שם בשפע... וזה כל מה שהוא היה צריך עכשיו. הוא התיישב בפינה המרוחקת של הבר עם תצפית נוחה על הכניסה.
ג'ק ריצ'ר היה בדרכו מנברסקה לורג'יניה אבל השתלשלות העניינים בשבועיים האחרונים הובילה אותו לממפיס טנסי, בירת הבלוז ועיר הולדתו של מלך הרוקנרול. ג'ק לא בא הנה כדי לבקר בגרייסלנד.....
אז מה הביקורת שלי בעצם?
הספרים של צ'יילד ממכרים, קשה להניח אותם, קשה לא לאהוב את ג'ק ולשנוא את אויביו. אבל לי זה הרגיש טיפה שחור לבן, והכתיבה מידי תבניתית וחוזרת על עצמה... אחזור לקרוא ספרים של צ'יילד מפעם לפעם, כשאצטרך אתנחתא.
11 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אפרתי
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
ביום שישי אחרי הצהריים
החזקתי ביד ימין את כוכב השטן של יו נסבו ואת שווה למות בשביל זה של צ'יילד. מהססת, מתחבטת, בסוף הכרעתי לטובת נסבו. אין דבר, לג'ק יש אורך רוח. מה עוד שהארי הולה לגמרי לא צפוי בספר כוכב השטן.
|
|
|
קורא כמעט הכול
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
אפרתי כנראה שלא נצליח
אבל האתגר מרגש,
את הידע בבליסטיקה יכולתי להביא אני, סוף סוף הייתי מוצא שימוש לכל הידע הלא שימושי משלוש שנים בצנחנים ועוד 17 שנים ביחידת מילואים של הצנחנים.... באמת לא נצליח. אבל אני כבר בלי לשים לב מכור ומחפש את הספר הבא של צ'יילד שאקרא. |
|
|
אפרתי
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
ועכשיו אחרי ההתלהבות...
ברור שנוכל לכתוב חמישה קטעים כמו צ'יילד... אבל הכל?
|
|
|
אפרתי
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
איך החמצתי את הביקורת המקסימה הזאת???
רגע, רגע, זה היה בחול המועד, לא? זהו. במקום ללוות את ג'ק ולצלול בסימניה (נשאית, או לא...) הייתי שקועה במטבח ונספחיו ודואגת שאורחי לא יבלגנו יותר מדי את ביתי. קורא, תשמע, אתה לי צ'יילד לא רע, איזה לא רע, טוב מאוד! רק אנא, פסיקים אאוט. נקודות אין. יש לי רעיון. רוצה לכתוב ג'ק ריצ'ר מזוייף ביחד? אצטרך להשלים קצת מידע בבאליסטיקה ובכוריאוגרפיה מלחמתית, אבל בסך הכל זה לא קשה מדי.
|
|
|
cujo
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
אהבתי
הייתי קונה ספר שלך:)
ויעל אני דווקא אוהב את הספרים הנדירים שהגיבור עושה משהו נורא - ולא מת. |
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
אה, אני לא מנסה להגן על צ'יילד
אבל אין כמעט ספר מתח בו "הטוב" אינו נתפס ומצליח לחלץ את עצמו (למעט אם הוא עשה משהו איום ונורא בגללו מגיע לו למות...) בספרי מתח הקוראים חיבים לחוות קטרזיס וזו הדרך להגיע אליו.
|
|
|
קורא כמעט הכול
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
יעל אני מנסה להבדיל בין טביעת אצבע לתבניתיות
טביעת אצבע: ניתן לזהות את "קולו" של הסופר, את הגוונים, אולי גם את סגנון השפה....
תבניתיות: חזרה על אותו מבנה אחד לאחד, לדוגמא, האם יש ספר של צ'ילד שג'ק לא נתפס? ומחלץ את עצמו? אני שואל באמת קראתי רק 2, אבל זו ההרגשה שקיבלתי |
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
אהבתי את הביקורת.
לגבי התבניתיות - לכל סופר - מדוסטוייבסקי ועד צ'יילד (כולל) יש "טביעת אצבע" ייחודית המאפשרת חקוי. חקוי אינו מעיד דווקא על "תבניתיות" של הסופר אלא על ציפיות הקוראים ונכונותם לקבל את החיקוי. כמו בזיוף תמונות יש כאלה המטעים גם מומחים.
|
|
|
קורא כמעט הכול
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
גלית
ברור שצ'ילד אני לא, לו הייתי, הייתי יושב לכתוב מן הסתם...
צר לי אבל הדמות מרגישה לי קצת כמו קריקטורה, שנינו מסכימים לגבי התבניתיות שבכתיבה, את אוהבת את זה שזה אחלה (כמו לבקר שוב במקום שכבר היית, מודה שזה נעים) אני לעומת זאת מרגיש more of the same. |
|
|
קורא כמעט הכול
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
אלון
יש לי "כמעט" בשם כי הרלן קובן אני לא קורא (כל אחד והקווים האדומים שלו).
הדימוי של ה 100 דולר טוב. היונה של פיקאסו אפילו דוגמא יותר כי אותה באמת אפשר לחקות בקלות, הגאוניות היא בשרבוט הראשוני. השתכנעתי לגבי החיקויי.. |
|
|
גלית
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
צר לי אתה אולי קורא הכל אבל
צ'יילד אתה לא .זה ממש לא הסגנון .קודם כל צ'יילד בחיים לא קורא לגיבור שלו ג'ק.הוא קורא לו ריצ'ר.פה ושם ג'ק ריצ'ר אבל אף פעם הוא לא מדבר עליו כעל ג'ק.
אז נכון אני משוחדת ונכון שלא תוציא ממני מילה רעה על הסדרה או על ג'ק אבל הבקורת לא מוצדקת בעיני,כמובן שיש נוסחתיות ככה זה כשיש גיבור קבוע ,זה בעצם מה שמושך בסדרת ספרים,השטיקים הקבועים והמוכרים.עדיין כל ספר מיוחד ומותח ועדיין אני קונה מיד ברגע שמופיע באנגלית בארץ (מחר אני מתוכננת להתחיל את THE AFAIR ושבוע שעבר ראיתי בסטימצקי את A WANTED MAN ולא רכשתי רק בגלל שזה עלה 99(!!!) ש"ח. ברגע שיהיה משומש אני ארכוש.)בכל אופן אלון תמצת את דעתי יפה. |
|
|
קורא כמעט הכול
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
אנקה
אני קורא כמעט הכול שכחת?
אבל ברצינות זו שאלה מצוינת, איך אנו בוחרים מה לקרוא, כשנו נגשים למדף ה"מחכים שאקרא"? בעצם כמה אנחנו רוצים להתאמץ, או במילים אחרות כמה אנחנו רוצים ללכת אל הספר לעומת אולי אנו מעדיפים שהספר יבוא אלינו. אצלי זה תלוי בתקופה, ומה קראתי קודם. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
יש הרבה סופרים "תבניתיים"
למרות שהייתי מכניס את הרלן קובן למשל לפני לי צ'יילד, ובכל אופן הם יותר סופרי "נוסחה". יש לכתיבה שלהם קו ברור וייחודי להם, אבל זה לא הופך את החיקויים שלהם לבעלי ערך כלשהו מלבד היותם חיקויים של הדבר האמיתי. לא סתם מחקים אותם, ולחיקויים טובים יש גם דרישה. אתה כותב שניתן "פשוט" לחקות את התבנית, אבל זה יהיה כמו לצייר שטר של 100 דולר על מפית נייר ולתת אותה למלצרית. זה לא יעבוד, כי בשורה התחתונה, זה פשוט לא פשוט.
|
|
|
אנקה
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
רגע רגע, אני מבולבלת. כמה ספרים על ריצ'ר כן קראת? והנה כועסים עליך כמה מעריצי ג'ק ריצ'ר מכונת המלחמה
המפותחת ביותר מתקופת אכילס או מזה ששיחק אותו בסרט על טרויה בראד פיט הנפלא:)
לא טוב - לא כסף. למה אתה קורא אותו בעצם? |
|
|
קורא כמעט הכול
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
שום כוונה להכעיס
ובטח שאני לא מזלזל ברולינג, סיפרתי שקראתי את כל שכתבה וחיכיתי בשקיקה לספר הבא (גם לסרטים הלכתי, לבד, אישתי לא בקטע),
כנראה לא הסברתי את עצמי מספיק טוב... כשסופר כותב בצורה כה תבניתית ניתן פשוט לחקות את התבנית. מרוב שהסגנון אופייני וכה קשיח זה הופך להיות נוסחה. כבודם במקומם מונח. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
סליחה. לא קונה את התיאוריה.
גם ספרייט מזייפים בסין, וגם אייפונים, אבל אם אתה לא שם לב להבדל, תישאר עם הנוקיה. לא סתם רולינג נהייתה מיליארדרית, ולא סתם ריצ'ר מצליח לרתק לא מעט קוראים ברחבי העולם. חיקויים וחקיינים תמיד יהיו. אבל איך עושים את זה טוב, ואיך עושים את זה קודם, זה כבר עניין אחר לגמרי.
|
|
|
ויויאן
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
מדליק
|
11 הקוראים שאהבו את הביקורת
