****
כמו "נפילת ענקים", הספר הראשון בטרילוגיית המאה העשרים, הפרוייקט האפי האימתני של פולט, כך גם "שקיעת העולם" הוא רומן בינוני משהו, או לחילופין ספר היסטוריה מעניין למדי. הפעם מדובר, כצפוי, בסיפור מלחמת העולם השנייה (ולא, חלילה, השואה), נסיבות פריצתה, מהלכה, והגורמים שתרמו לחלוקת אירופה לאחר סיום מלחמת העולם, הקמת האו"ם שמום ומאזן האימה שעמד בבסיס המלחמה הקרה שאחזה את העולם במשך ארבעת העשורים בהמשך (להלן, אני חושד, הספר החותם של הטרילוגיה).
כראוי לטרילוגיה, חלק ניכר מהדמויות שכיכבו בספר הראשון ממשיכות להופיע גם כאן, יחד עם צאצאיהן שמתבגרים עם השנים. צר לי לומר שקן פולט מנסה, אבל לא ממש מצליח לדחוק את הגיבורים הבדיוניים שלו אל תוך האירועים באופן אמין, כך שהתוצאה היא שהם ממשיכים להיות סטטיסטים פלקטיים מאולצים בעובי קרטון על רקע סיפור המלחמה (המוצלח כשלעצמו - אם כי פולט לא יכול לקחת עליו קרדיט, אני מניח). בכל זאת, יש גבול לכמה שהקורא הממוצע מצליח להכניס לתוך שק הבולשיט שלו - ואת זה שאותם חמישה עשר בני אדם נטלו חלק בכל אירוע משמעותי של שתי מלחמות העולם קצת קשה להכניס לתוך השק הזה בלי שהוא יתפקע ויכסה את כולנו ב, איך לומר, בולשיט נוזלי ומצחין. התוצאה היא סוג של אופרת סבון (מעניינת למדי, אבל אופרת סבון בכל זאת) המשתמשת בתפאורה האקסטרווגנטית של ההיסטוריה בתקוות שווא שהקוראים לא ישימו לב לחורים בעלילה. יש כאלה שלא ישימו לב, אבל אם תעיר אותם באמצע הלילה אלה יוכלו לדקלם לך מה המשפט שרידג' מהיפים והאמיצים אמר לברוק בפרק 1671.
אולי זה לא הוגן, שאני קצת יורד כאן על פולט, כי בכל זאת, לא מדובר במשהו שאינו ראוי למאכל אדם. הספר הוא בסך הכול לא רע, הוא חסר למרבה ההקלה את החפירות שהיו מנת חלקנו ב"נפילת ענקים", והוא קצר יותר במאה או מאתיים עמודים. הוא די מעניין - בעיקר כספר היסטוריה - אבל וואלה, אתם מכירים אותי. אני רוצה שספרים יעוררו אצלי רגשות חזקים - עצב, פחד, הזדהות, התרגשות. משהו. כאן יש פשוט הרבה דמויות, נחמדות, טיפשות, אכזריות, חכמות, שאפתניות. אבל כל מה שכתוב זה רק מה הן עשו או מה הרגישו כשארצות הברית הפציצה את נגסאקי או כשהרייכסטאג נשרף. תיאור הרגשות והתהליכים הפנימיים שעוברים עליהן, מתוארים בלקוניות יבשה, אם בכלל, כך שקשה להזדהות גם עם הדמויות ה"טובות". גם אין פה מהלכים ספרותיים עוצרי נשימה, כך שאין מה שיחבר אותי רגשית לסיפור.
שתי בשורות טובות לקן פולט - האחת היא שיש פה אחלה חומר למיני סדרה טלוויזיונית. השנייה היא שכנראה גם את הספר השלישי שלו אני אקנה, מה שישלשל לכיסו עוד איזה פאונד ושישים פני.
****

















