ביקורת ספרותית על שקיעת העולם - חלק שני - טרילוגיית המאה #2 מאת קן פולט
ספר בסדר

---

אני צעיר מדי מכדי לשפוט האם פולט אכן מעביר את רוח התקופה באופן אותנטי, אבל הוא בכל מקרה עושה רושם מאד משכנע.
מעבר לרוח התקופה, אני מוצא את הספר לא מדהים מבחינה ספרותית. דמויות די שטחיות עם התלבטויות שטחיות. המון תיאורים וקלישאות שחוזרות על עצמן. (כמה פעמים אפשר לתאר את כתמי הזיעה באזור בית השחי של אנשים?) לטעמי חיקוי חיוור של "מלחמה וזיכרון" המונומנטלי של הרמן ווק.
הצד האבסורדי ביותר, שחוזר על עצמו לכל אורך הספר וכמו בספר הקודם בסדרה, הוא שהספר יכול להתחרות במניפסט הסודי של הבונים החופשיים בכך שהוא שותל חבורה של בני משפחה מדרגה ראשונה ושניה, וכמה חברים מסביב, בכל צמתי קבלת ההחלטות הראשיים של התקופה. ממש משפחה שכזו שמושכת בכל החוטים ומניעה את ההיסטוריה.
שורה תחתונה, ספר קריאה לא רע. לא יותר מזה.

» ביקורות נוספות של יעקב נ
» ביקורות נוספות על שקיעת העולם - חלק שני - טרילוגיית המאה #2