ביקורת ספרותית על שקיעת העולם - חלק שני - טרילוגיית המאה #2 מאת קן פולט
ספר טוב

---

לפני זמן מה דיברתי עם ידיד על קן פולט והוא אמר לי "קראתי את הספר שלו על מלחמת העולם השנייה, ולא אהבתי, איך יכול להיות שבכל הספר הזה בקושי מתייחס למה שקרה ליהודים בשואה???!!!". אז זהו, למה אני פותחת בסיפור הזה? משום שהספר הזה של קן פולט מספר על מלחמת העולם השנייה מזווית של מדינות שונות: גרמניה, ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, רוסיה וקצת נגיעות על ספרד. הוא מסתכל על המלחמה ברמת המאקרו דרך סיפוריהם של האנשים שהתגוררו במדינות האלה. הסיפור היהודי מופיע בין לבין והעלילה מתמקדת באותן משפחות שהכרנו בספר הראשון של הטרילוגיה. פולט ממשיך עם אותו סגנון כתיבה, מי שמכיר את ספריו אין משהו שונה בעניין הזה.
הרבע הראשון של הספר הוא הכנת הרקע למה שיקרה בהמשך. אחרי זה נכנס לתקופת המלחמה האכזרית ובסוף לתוצאותיה עד שנת 1948. הוא נוגע בהרבה נושאים בלי לרדת לעומק ובגלל שהנושא הוא כל כך "כבד" הוא לא יכול לפתח כל נקודה באופן מיטבי. אני קראתי ספרים רבים של קן פולט וגם ספרים רבים על התקופה ויש בעיה לכתוב ספר על מלחמת העולם השנייה ב 800 עמודים ועוד תוך התמקדות בכמה מדינות! רק על הפלישה לפרל הרבור אפשר לכתוב ספר שלם אם לא יותר! וכאן אני חוזרת לאותה שיחה שאיתה פתחתי: הוא לא יכול לרדת לעומקם של הנושאים, גם לא בנושא של מה שקרה ליהודים. מצד שני הוא פותח צוהר להתרחשויות משניות שאולי פחות מודעים אליהם ואולי נרצה לקרא עליהם עוד בספרים אחרים. הוא לא הספר הכי טוב של פולט, אבל צריך לקחת בחשבון שהנושא עצמו הוא מאוד גדול בשביל לכתוב אותו כמו שהוא עושה באופן שהוא כותב בדרך כלל.
אז לסיכומו של עניין, אהבתי את הספר אבל פחות ממה שאהבתי את ספריו האחרים שלו. האם היה שווה לצלוח את כל ה 880 העמודים? התשובה היא כן, בהחלט, מכיוון שקראתי על התרחשויות שלא כל כך ידעתי עליהם ועכשיו אני סקרנית לדעת עוד בנוגע לנושאים הללו.

» ביקורות נוספות של דינהליס
» ביקורות נוספות על שקיעת העולם - חלק שני - טרילוגיית המאה #2