ביקורת ספרותית על המתים נראים טוב - רב-פקד רוי גרייס #02 מאת פיטר ג'יימס
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 29 בספטמבר, 2012
ע"י נצחיה


יש צירופי מקרים מוצלחים, ויש כאלה שלא כל כך. בצירוף מקרים יצא לי לא להצליח להגיע לספריה בעצמי, והאיש שהלך בשליחותי הביא ספר משמים שכבר לקחתי בעבר. בנוסף, התארחנו בשבת מחוץ לבית, והייתי צריכה לקחת ספר איתי לקריאה, ו"משחקי הכס" שגם הוא נלקח מהספריה, היה בכל זאת קצת עבה מדי. יש מין בוטות שכזאת בהצהרה "באמת נורא משעמם לי כאן ולכן אני חייבת ספר במשקל 5 ק"ג איתי". אז השארתי את משחקי הכס בבית, ולקחתי איתי את הספר "המתים נראים טוב".

מראש לא היו לי הרבה ציפיות. היה ברור שזה ספר מתח, שנלקח לטובת חובבי המותחנים במשפחה. היה ברור שהסופר, או ההוצאה, בונה על שמו, ולכן שם הספר מוצנע יחסית, בעוד השם "פיטר ג'יימס" מופיע באותיות קידוש לבנה. אבל הדברים האלה נסלחים מראש, כבר כשלוקחים את הספר לידיים. מה שלא נסלח זה גופן ההדפסה, שראוי אולי לשנות השבעים של המאה הקודמת. נכון שזה אלמנט חיצוני וזה שטויות, אבל דבר טכני וקטנוני כזה מפריע מאוד לחווית הקריאה.

מה עוד? זה ספר שני בסדרה, ואני לא קראתי את הראשון. לא נראה שזה מפריע במשהו. זה ספר שבנוי סביב דמותו של בלש, פקד רוי ג'יימס, ונראה לי שעד סוף הספר לא ממש הצלחתי לגבש לעצמי תמונה של אישיותו, כך שאולי כן חסר לי מידע שהיה בספר הראשון. מהספר הנוכחי עולה אדם סתמי. לא מבריק מדי, ומצד שני לא (כפי שקורה בחלק מספרי הבלשים) שלומיאלי מדי. סתם, אדם טוב שרצונותיו טובים, והוא עושה את מלאכתו נאמנה, אבל לא מעבר לכך.

מה עוד? מתח. זה מה שאמור להיות בספר מתח. לא היה. לפחות אני לא הרגשתי אותו. העלילה צפויה למדי, וקל לנחש את המתווה שלה. מעבר כך הסופר נוקט במין סגנון מעצבן שבו חלק ניכר מהפרקים מסתיים במין שורה יחידה, שאמורה להיות שורת מחץ שמעלה את המתח להמשך. אבל היא לא, ואחרי כמה פרקים רצופים שורות כאלה זה גם מתחיל לעצבן.

חוץ מזה הכתיבה בסדר, יש עלילה, והקצב שבו הספר מתנהל סביר. ולפעמים זה גם נורא כיף להרגיש חכמים ולנבא מראש מה הולך לקרות. זהו. העביר לי כמה שעות בצורה סבירה, ואחר כך פילחתי את ספר הספריה של המארחת שלי ("העזרה"), אבל זה כבר נושא לסקירה אחרת. הארכתי לכתוב, אבל זה רק בגלל שנראה לי שפיטר ג'יימס, כמו לי צ'יילד ועוד כמה מסוגו ייכנס לרשימת האי-קריאה שלי.
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
נצחיה (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
עריכה, דצמבר 2019 (ככה זה, אני חוזרת לביקורות זנוחות)
בדיעבד גם "משחקי הכס" (אז זה עוד היה ספר) לא היה שווה את הקריאה שלו.
נצחיה (לפני 12 שנים ו-3 חודשים)
ותודה ליפעת על ההגהה זה נעים לראות שלא רק עושים "לייק" אלא באמת קוראים, עד כדי עריכת תיקונים בטקסט ומציאת שגיאות.
נצחיה (לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
חה ג'ק ריצ'ר - קורא? או אפילו מחזיק ספרים? הרי זה תרתי דסטרי
אפרתי (לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
זהו, שפיטר ג'יימס כן מספר על פרטים אזוטריים כמו מקלחת ואוכל ושטויות אחרות. איך הספר כל כך עבה, לדעתך? לפי דעתי ג'ק ריצר הולך בכבישי ארה"ב, מחזיק בכל יד ספר של פיטר ג'יימס והרי לך מכון כושר...
נצחיה (לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
אבל זה חלק מדמות הנווד והיא תואמת את איפיוני הדמות ולא יוצרת פער אמינות.
אגב, יכול להיות שריצ'ר מבקר בקביעות במכון כושר וצ'יילד רק לא טורח לספר על זה, כפי שפיטר ג'יימס לא מפרט מן הסתם על כל פעם שבה רב הפקד שלו נכנס למקלחת.
אפרתי (לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
לי רק מפריע שהוא מתרחץ פחות מדי ומחליף בגדים לעיתים רחוקות.
נצחיה (לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
מבחינתי הם נמצאים יחד נכון שקראתי יותר ספרי לי צ'יילד, אבל גם מהם נמאס. אלא אם יימצא צידוק לכושר המעולה שריצ'ר נמצא בו כל הזמן, בלי שהספרים מזכירים איפה נמצא מכון הכושר שלו, או מתי יש לו בכלל זמן להתאמץ.
אפרתי (לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
ברור שקראתי, נצחיה, רק שכחתי לשבח (בטח בגלל זה עשית לי אותו דבר עכשיו... נו, סתם-סתם...) ואל תשימי את לי צ'יילד כתף אל כתף עם פיטר ג'יימס. ג'יימס הרבה יותר מותח, צ'יילד סופר הרבה יותר משובח.



5 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ