ביקורת ספרותית על ארץ האש - אלדורדו # מאת סילביה איפרגירה
ספר מעולה

---

ספר נפלא, קצת פילוסופי, אנושי ובעל עוצמה
על מפגש תרבויות. המערבית, האנגלית הקולוניאלית מיסיונרית מול התושבים המקומיים.
ברור מי ישאר ומי יושמד.
אבל הספר הוא גם אנושי, הוא מציג ניואנסים של מיפגש בין בני אדם, מחשבות ותגובות אנושיות.
הסיפור הוא על ג'מי באטון( שם שהאנגלים נתנו לו), יליד פטגוניה שנחטף במהלך שיט של הספינה ביגל. הוא מובא לאנגליה לחינוך מיוחד ולהפיכתו לאנגלי , נוצרי מתורבת.
הניסוי נכשל והוא עובר " השתלה מחדש " בארצו. המסע הפעם עם החוקר דרווין. אולם זה היבט משני של הסיפור.
הספר מרתק. בזמן הקריאה היה לי תהליך התכנסות לתוך עולם המושגים של באטון ושיבטו, סוג הצדק.
הספר מלא במיפגשים, של הילידים , בעיקר באטון, עם העולם המערבי.
באטון מועלה בכוח לאוניה, ושם מתגלות יכולותיו, ראיה חדה, הבנה של הטבע וזיהוי מכשולים , סופות ומזג אויר.
הוא מסתגל ללבישת בגדים למרות היותו ערום ומחוסן למרבית הקשיים של האקלים.
הוא מודע לאיזון בטבע ומזועזע מצייד של גורים ואימהות. בעיניו זה חטא שעונשו כבד מאוד.
המיפגש עם לונדון של שנת 1838 מדהים.( ע 97), הוא המום, התגובה הראשונה התכנסות והסתגרות בחדר. לאחר מכן הוא לומד. נושא סחר החליפיןקל להבנה, קשה לו להבין ערכו של הכסף וכשהו מקבל מטבעות, הוא שמח להעיף אותם באויר כדי שקבצנים יקחו אותם.זה מתאים לערכים שלו, של שיתוף ועזרה הדדית.( ע 103).
הוא מוחזר לארצו.מיתוך מחשבה כי יהיה שגריר של המיסיון והתרבות המערבית.
את ההמשך המרתק אשאיר לכם לקריאה ולגילוי.
כדי להבין את המיפגש, רואה המיסיון את מוחות הילידים כ TERRA INCOGNITO ארץ לא ידועה. הפראות הילידית היא מיתחת לעננים ולא ראתה את האור.( ע 110).
הקטע המרהיב בעיני בספר הוא המיפגש של באטון החוזר לפטגוניה, הלבוש כאנגלי, עם משפחתו הערומה לגמרי על סירות קלות. ו..באטון מתבייש בבגדיו.( ע 164).
יש עוד הרבה מיפגשים . המספר הוא יליד למשפחה מעורבת( אנגלי וקריאולית) שחי בפמפס הארגנטיני.
גם הוא נפגש לראשונה עם לונדון הקרתנית, הגדולה והבוטחת בעצמה.
הוא כותב:( ע 108) "המקום שממנו באנו היה נטול זמן, לא ידעו איך הוא עבר כי החיים היו חוזרים לאדמה בלי להשאיר עקבות.היה צורך לקשור את הארועים שלא יתעופפו...בזמן ששם בלונדון,שנים,מאות, תקופות עבר היו נסוגות בסחרור רק בשל עצם ההסתכלות(בעיר)."
בקיצור ספר שהוא כמו יין, לקרוא ולהתענג מכל עמוד.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על ארץ האש - אלדורדו #