ביקורת ספרותית על מבוטל מאת

---

אחרון.
לא יהיו עוד אחריך כמוך. לא יהיה עוד איש. ובכל זאת, הראש זקוף, הידיים אוחזות היטב בחץ ובטומהוק והלב ישאר לעולם, עד הנשימה האחרונה, לב אמיץ.
כילד, עת הייתי חוזר ושב וקורא בספר הנפלא הזה, העסיקה אותי תמיד המחשבה אודות הביטוי "אחרון המוהיקנים". מה זאת אומרת? איפה הם כל המוהיקנים? איך יכול להיות שהגיע יום בו יש רק אחד אחרון וגם הוא, סופו הולך וקרב בידי מגואה, תמצית הרשע האולטימטיבי?
פעם חשבתי שזה ספר על מאבק הטוב והרע אבל היום, כאשר אני שב וקורא בו, ברור לי שזה ספר על האמונה בדרך. גם כשאתה אחרון, גם שברור שלא יהיו עוד כמוך, אתה הולך בדרכך, כי אתה מוהיקני. לפעמים אני מנסה לעשות את זה, לא תמיד אני מצליח, אבל אני משתדל.
אם חס וחלילה יש פה מי שלא קרא - עוד הערב.

» ביקורות נוספות של ליאור
» ביקורות נוספות על מבוטל