הכל מתחיל ונגמרבתרבויות אחרות ובצורך הכלכלי לפרנס את המשפחה ,באפריקה ובלפלנד של אז לא היו גני ילדים עד1600 לשמור על הילדים ולחפש להם במה להעסיק אותם.אני אישית מתעבת ספרות ילדים חינוכיים.

עצמאות הילדים ומה הפריע לי בספר שלום.
תודה לכל המתייחסים לנושא. אני בכל זאת ארשה לי להביע את דעתי..
אולי לפני דור הילדים היו יותר עצמאיים, אבל גם עכשיו אפשר להחליט שמגדלים אותם אחרת. אם ההבדל הוא רק בחינוך הילדים של הדור הזה, ולא בכמות התנועה בכבישים, התנהגות הילדים ועוד - כנראה שבהחלט אפשרי גם היום להשקיע ולהביא את הילד הספציפי שלנו ליכולת לעבור כבישים כמו פעם עוד לפני גיל 9, או אפילו 6.
אני חוששת שגם המציאות אולי השתנתה קצת, אולי ההורים חשופים יותר למידע על סכנות, אולי פנויים או מעוניינים יותר להיחשף למידע זה והגביל את עצמאות ילדיהם בהתאם. בכל אופן אם יש מטרה שכזו בתור כל הורה נראה לי שאפשר להחליט ללמד את הילד לאחריות אישית, ולפתוח בפניו יכולת עצמאות כזו או אחרת.
בהקשר למה שהפריע לי בספר - כמו שכתבתי הרבה פחות מפריע לי שהם ברחו מהבית ולא הקשיבו לאבא ואמא, או הלכו לבד את כל הדרך הארוכה. כמו כן אין ספק שלספר יש ערך רב בחשיפת הילד לתרבויות אחרות ולחיי ילדים בעולם השונה משלנו. אני גם לא מצפה מספרי ילדים להיות תמיד חינוכיים ובעלי ערכים גבוהים, או להיות מלאים בשפה מליצים או במסרים - אבל הנקודה שהילדה שאמא הטילה עליה לשמור על שלושת אחיה הקטנטנים ( כולל אפילו תינוק ) והיא כמעט בלי להתייחס לעובדה שהיא נותשת אותם הולכת לענייניה לי כן מדליקה נורא אדומה בתור טקסט שאני מקריאה. אין ספק שמבחינת הספר הפרט שולי לחלוטין, יש אליו התייחסות אולי ב-10 מילים לאורך כל הספר - אם בכלל, אבל הוא שם..
בלי קשר שמחתי לגלות שזה לא ספר בודד אלא יש סדרה שלמה, ואשמח לחפש את הספרים בספריה ולקרוא לבנות שלי.

הילדה מלפלנד, כמובן. בכלל כל הסדרה הזו מקסימה ומומלצת, למרות ואולי בגלל שהיא מיושנת מאד.

ומה עם "אלה קארי הילדה מלפלד"? שבגיל חמש מכינה קפה על אש פתוחה ואז שותה אותו.
זה מתקשר לדיון שנערך כאן על "קץ הילדות" מאת ניל פוסטמן.
הילדים היום אולי חשופים יותר למידע אבל פחות עצמאיים ויותר מוגנים. ילד עד גיל 9 לא חוצה כביש לבד? אני הלכתי לגן חובה לבד וזה היה בתל אביב, לא באיזה מושב פסטוראלי.

זה מזכיר לי שבספר "נוריקו-סאן הילדה מיפן" נוריקו נורא רוצה לספר לאמא שלה משהו בזמן ארוחת הבוקר, אבל אמא חושבת את המחשבות שלה ונוריקו מתאפקת, כי אסור להפריע לאמא בזמן שהיא חושבת את המחשבות שלה. הבת שלי מתה על הספר הזה, אבל המשפט הזה מעורר אצלי צחוק - לא ממש מתאים לקהל ישראלי:-)

בת- יה -זה ההבדל החשיבתי המנטלי שלנו כבנות 50+ לבין דור ההורים של היום שהם בעצם ילדינו .מרוב שהם מגוננים על ילדיהם -נכדינו-הם מאבדים את שווי המשקל הנכון כלפי מציאות החיים בחוץ .

למה בעיה? רצוי מאוד.. שילדים ילמדו כבר בגיל צעיר מאוד את ההבדל בין טוב לרע ובין אסור למותר. גם ילדים צריכים לדעת שהעולם הוא לא רק הורים מגוננים.