ביקורת ספרותית על בית הקופים מאת שרה גרואן

---

לסופר שהצליח בספרו הראשון יש בעייה שנקראת בעיית הספר השני. הוא צריך להתמודד עם הר הצפיות של קוראיו. שרה גרואן הצליחה בספרה הראשון " מים לפילים" ולכן ציפיתי שגם ספרה החדש "בית הקופים" יהיה טוב.
אך שוד ושבר, במקום ספר קבלתי אופרת סבון ירודה.
המלצה שלי על תטרחו לקרוא את השורות הבאות, למה לכם להסתבך , פשוט אל תתאמצו, עברו לספר הבא.
אם אל מתעקשים לדעת על מה הספר מדבר, הנה תקציר:
הספר נפתח בקשקושי תחביר ודקדוק של שפת קופים. עיתונאי נשלח לסקר פרויקט בו קופים לומדים להתשמש בשפת סימנים. התערבות אלימה של כת "שומרי כדור הארץ" מחריבה את המעבדה פוצעת אנושות את המדענית המובילה של הפרויקט ומבריחה את הקופים ( שבסופו של דבר נמכרים ).
המדענית מתאוששת ומנסה למצוא קופיה ללא הצלחה. עד כאן נשמע סביר. מכאן נכנסים לסחרור מטרוף.
מתברר שאת הקופים קנה מליונר שעשה את הונו מפונוגרפיה והוא מחליט לעשות תוכנית ריאליטי שבה הקופים הם הכוכבים הגדולים. העיתונאי מתחילת הקטע מנושל מהסיקור ונאלץ לעבוד עבור צהובון ,אשתו היתה סופרת שאת ספרה החדש אף אחד לא רוצה לפרסם ולכן הפכה לכותבת סדרות בהוליווד ונאלצת לעשות ניתוחים פלסטיים כל שני וחמישי כדי לספק את הבוסים שלה (בסוף הספר היא כבר כותבת עלונים על נקיון בתי שימוש). מחשש שזה לא מספיק סבוני, הסופרת מוסיפה בן אבוד של העיתונאי, כמה חשפניות וכמובן קונספירציה על ארוסה של המדענית.
לחובבי "בית הקופים" כדי להשאר עם טעם טוב, נא לא לקרוא.

» ביקורות נוספות של הנסיך הקטן
» ביקורות נוספות על בית הקופים