ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 13 באוקטובר, 2015
ע"י אוהבת לקרוא
ע"י אוהבת לקרוא
סיפורם של קופי הבונובו ויחסיהם עם מנהלת המעבדה בה שהו כאשר התחולל שם פיצוץ עז והם נחטפים בעצם על מנת ליצור את מה שנקרא גם שם הספר: "בית הקופים". ספר קליל, זורם. מספר סיפור מעניין אם כי לטעמי לא ברמה מספיק איכותית כמו "מים לפילים" (ספרה הראשון).
מים לפילים היה כתוב גם מאוד יפה עם דמויות יותר עמוקות. גם שנים אחרי שקראתי את "מים לפילים" הוא זכור לי כאחד הספרים היפים שקראתי ואני ממליצה עליו לכולם.
יש לי הרגשה שאת ספרה השני אני אאבד די מהר בזיכרון שלי בבליל כל הספרים הבינוניים שאני קוראת.
כאן הדמויות היו לטעמי די שיטחיות ולמעט הובלת העלילה לא תרמו במיוחד להנאה מהספר.
אחד הדברים שהכי הפריעו לי בספר זה עודף האינפורמציה המיותרת שהסופרת החליטה לתת בכל מיני מצבים סתומים בהם נמצא הגיבור:
למשל מה שהוא מזמין לאכול במסעדה, איך הוא מתלבש, איך הוא מתארגן בבוקר וכו'..
לפעמים זה נמשך על פני 2 עמודים שלמים והנטיה הטבעית של הקורא היא להניח כי יש לכך חשיבות בהמשך מבחינת העלילה - אולי רמז או משהו שאח"כ נחזור אליו ונעשה את הקישור... אבל לא! עם סיום הספר הבנתי שרוב הקטעים בהם היא מרחה ככה תיאורים היו סתם כדי לנפח עמודים לספר. חבל.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
