לפני שנים רבות, אי שם בערבות המדבר, סיפר אינדיאני זקן לנכדו.

" בתוך כל אדם יש קרב, קרב בין שניי זאבים....
זאב אחד הוא שחור כלילה, מייצג קנאה, הרוע , שקרים וצרות העין.
הזאב השני הוא צח ולבן כשלג, הוא מייצג שלום, אהבה, אמת, טוב לב ותקווה."

הנכד הקטן, שדברי סביו נגעו מאוד ללבבו. הרהר כמה רגעים ואז שאל.

" אבל סבא, איזה זאב הוא המנצח?" .

האינדיאני הזקן חייך באיטיות ואמר
" הזאב המנצח הו

אז הרבה זמן לא כתבתי ביקורת כאן , חייבת לומר שהתגעגעתי לזה .
זה טוב לחזור לכאן .
את הספר הזה רכשתי בשבוע הספר האחרון בדוכן של אופוס,זו הייתה חוויה נהדרת :)
הייתי בדוכן קרוב לשלוש שעות , ניהלתי שיחות עם אייל וצפריר וגרמתי לאנשים לקנות ספרים .
בזמן שהייתי בדוכן והתלבטתי בין מה אני רוצה לבין מה אני חייבת לקנות היה ברור לי שאת הספר הזה אני קונה.
וכמובן שהוא היה בראש הרשימה .

כשחזרתי הביתה קשקש

לא התלהבתי. לדעתי בספר הזה יש הרבה פוטנציאל לא ממומש. העולם שהסופרת בנתה הוא מעניין, אבל העלילה עצמה לוקה בחסר. יש אירוע אחד שסביבו בנויה העלילה, וזה כשלעצמו בסדר גמור, אבל כשההתפתחויות הן עלובות והעלילה לא באמת מתקדמת למקום מסעיר- כאן טמונה האכזבה. יש כל כך הרבה אירועים בספר שיכולים להיות מסעירים ובכל זאת הספר לא מעורר התרגשות רצינית. בנוסף, בסוף הספר, כשהמניעים של "דמות הנבל" התגלו, המחשבה העיקר