ביקורת ספרותית על נידונה לחיים מאת אביהו רונן
ספר מעולה

---

חשבתי והירהרתי בשם הספר הזה ״ נידונה לחיים״, וחשתי מין אי נוחות מסויימת .
בדרך כלל נידונים למוות, מי נידון לחיים? איך קורה שמישהו נידון לחיים?
מדוע היה צורך כזה כאשר כולם נידונו למוות?
האם עדות כתובה לא היתה מספקת? ועוד יותר חזקה, שהרי עדות על סף המוות נחשבת לעדות
אמת אפילו בבית המשפט!
לספר את השואה, להיות עד או אוד מוצל מאש המאכלת את כולם, אבל שוב, על פי הספר, התקפלה חייקה מעדותה הקשה ונכנעה לצו התנועה!
האם נהגה כשורה כשהיא זו שנבחרה לחיים על ידי חבריה, חזרה בעצמה, התקפלה בעדותה, ואולי אף שיקרה במודע לעצמה ולכל עם ישראל, בארץ ישראל.
האם לא היה במעשיה , מעשה של בגידה בשם העקרונות המקודשים של תנועת השומר הצעיר שבמודע חרט על לוחות הברית שלו : השומר דבר אמת בפיו, לא יאמר דבר שקר!
אולי בשל המאבק הפנימי , בנפשה היא, דבר אשר הביא למעשה הקץ כאשר שוב לא יכלה לשאת בנטל הקונפליקט הזה?
הרבה שאלות מעורר ספר זה שנכתב כאמור על בסיס עדותה הכתובה של חייקה קלינגר אשר נכתבה במסתור בעיר בנדין ב1943.
תולדות חייה של חייקה הם לא העיקר בספר זה , שהרי היו אחרים , ניצולים, שסבלו לא פחות ואולי אף יותר ממנה, אנשים שעברו במחנות וראו דברים שחייקה לא ראתה מעולם.
גם מעשה ההגנה, אותו ניתן להכניס בקלות בין ״ ...״, לא כל כך הצליח ואולי אף נכשל באופן מעורר רחמים, אז השאלה האחרת שנשאלת, על שום מה זכתה חייקה להכנס לפנתאון הלאומי של הרזיסטנס
היהודי במלחמת העולם השניה, מה גם שהיו גיבורים חשובים ממנה, שעשו מעשה וגם הצילו יהודים רבים ומספיק להזכיר את האחים ביילסקי! אשר הצילו מעל אלפיים יהודים תוך לחימת פרטיזנים ביערות ביילורוסיה.
כדי לנסות ולענות על חלק מהשאלות הנשאלות אנסה קודם כל לענות על השאלה מדוע היה צורך לשדך את הציונות לסוציאליזם ואף למרכסיזם שהוא אף קיצוני מימנו.
האידיאולוגיה הציונית הומצאה בידי הרצל והובאה על ידו הפני קהל יהודי אירופה בקונגרס הציוני הראשון שנערך בעיר בזל בשווייץ .
הארגון הציוני הורכב ממפלגות רבות אשר רובן נטו לצד השמאלי של המפה הפוליטית וזאת מכוון שבראשית המאה העשרים האידיאולוגיה הסוציאליסטית זכתה לעדנה בעיקר בארצות מזרח ארופה ובראשן רוסיה .
התנועות הציוניות ידעו שאל להן להתבסס אך ורק על הרעיון הציוני וכי יש צורך לצרף לו את הרעיון הסוציאליסטי בהיותו רעיון מגנטי אשר ימשוך את ההמון היהודי שרובו היה עני מרוד, ושבוי בחוזקה בעבותות הדת אשר מנעה ממנו כל אפשרות לצפות או לבנות לעצמו עתיד טוב יותר.
הרעיון הפועלי אפשר למנהיגי הציונות דאז לפנות לבסיס הרחב ביותר של הציבור היהודי במזרח אירופה מבלי להפחיד אותו יותר מידי עם הרעיון של לבנות ארץ חדשה בארץ ישראל.
באחד הפרקים בספר מספרת חייקה, שהדבר החיובי היחידי שמצאה בנאצים זה שהם הפכו עם יהודי שמתפרנס משרותים לעם שמנסה להציל את חייו בעבודה יצרנית! ( צחוק הגורל שעבודה יצרנית ומלאכת כפיים הצילה לפחות לזמן מה רבבות יהודים, בעוד שאלה שחדלו לעבוד בשל תשישות פשוט גורשו להשמדה באושוויץ ).
הרעיון הציוני הטהור היה לבנות מחדש את העם היהודי בארצו על בסיס עבודה יצרנית ומי שחיברו את הרעיון הציוני לרעיון הסוציאליסטי ביקשו לתת לו אופי מעמדי: שוב לא יהיה מעמד בינוני שיעסוק במלאכת התיווך אלא מעמד פועלי אוונגרדי שיוליך את העם למעש הפורה- עבודה חקלאית ותעשייתית.
וכך ניכסו להם לתולדות העם התנועות הפועליות והן אשר העמידו לעצמן תומכים ו״קנים״ ברחבי אירופה .
החינוך המעמדי הזה היה עמוק ועשה חריש עמוק בנפשותיהם של ילדי הציונים ושם התאספו להם הרזרבות שהיו אמורות למלא את שטחיה העזובים של ארץ ישראל ולמלא אותם בקיבוצים ובישובים חדשים שיעשו במלאכת החקלאות והתעשייה .
וכך כשכל התנועות הציוניות היו בשיא העשיה לאור תחושת הסכנה המתקרבת ובאה של מלחמה אחת גדולה בין גרמניה לארצות השכנות.
כשזו פרצה ליהודי פולין עמדה הבחירה להשאר ולחיות תחת כיבוש גרמני או לברוח ולפול תחת השלטון הקומוניסטי של ברית המועצות. מעטים בחרו לברוח לתחום הסובייטי, שהרי פחדו פחד מוות מהקומוניזם ובעיקר מהרוצח הנודע סטלין.
מצב היהודים תחת השלטון הנאצי הלך והורע ככל שהתקרבה המלחמה הגדולה נגד ברית המועצות, וכאשר פרצה המלחמה והגרמנים החלו לחסל את יהודי ברה״מ, הוחל אט אט לחסל גם את היהדות הפולנית.
סיפור השואה ידוע לרבים, אך סיפור ההתגוננות והמרי ידועים קצת פחות.
ומה שלא ידוע כלל הוא התנהגות ההנהגה הציונית של התנועות הציוניות בתחילת המלחמה ובמהלכה.
במילה אחת ניתן להגדירה - ב ג י ד ה- ההנהגה הישראלית משכה ידיה מאחיה ונטשה את יהדות אירופה לגורלה המזוויע.
חייקה שעמדה על העוונות האלה של ההנהגה לא פחדה לכתוב בעדותה את כל הפרטים הלא כל כך יפים האלה, כמו גם את התנהגות היודוראנטים וההמונים שאיבדו כל תיקווה להצלה ועקב כך הסירו כל רסן להתנהגות מוסרית.
ביומניה של חייקה ניתן היה לקרוא תיאור מלא ללא רסן לכל הנאמר לעיל, וזאת הנהגת השומר הצעיר לא יכלה לסבול. על כן עברו יומניה ליטוש, צנזורה, וכיסוי לכל האמת הערומה שאותה ייחסה להנהגת התנועה.
וכך כותב המחבר על המסקנות שאליהן הגיעה״ המציאות היתה יותר מדי חזקה: הציונות הוכיחה אי כשרון כל כך גדול בדאגה בעד היהדות הפולנית, שאפילו חסידי הציונות איבדו את אמונתם בה.״( מכתבו של בניטו עמוד 393-394).
לאחר שנבחרה לחיים יצאה חייקה עם קבוצה קטנה של ניצולים לסלובקיה וממנה עברו היהודים להונגריה שבאותו הזמן יהודיה עדיין ידעו שלווה ושלום. כאשר הגיעה חייקה לבודפשט היא המשיכה לקרוא ליהודים להתארגן כדי לקבל את פני הרעה שבוודאי תגיע גם אליהם.
היא דרשה מחברי השומר הצעיר להתארגן להגנה, כדי להחזיר מלחמה לגרמנים ואף קראה להם לפתוח המרד.
קריאתה לא התקבלה, והיא חשה שהמסר שהעבירה מיהדות פולין שנכחדה לא עבר ולא ניקלט על ידי יהודי הונגריה שתמכו אך ורק במעשה הצלה, זאת אומרת, הוצאת היהודים מהונגריה והבאתם לארץ ישראל. ( טוב שעוד נשארו גם ציונים).
במרץ 1944 הגיע חייקה לארץ ישראל והתיישבה בקיבוץ העוגן.
מרגע הגעתה ועד לסוף חייה , עברה חייקה תהליך של מיתוספקציה שלאחריה נהייתה לאחת ממנהיגות ההתנגדות לנאצים.
כאמור הסיפור האמיתי כוסה בשמיכה עבותה אשר במשך עשורים לא איפשרה לאמת לצאת לאור.
אחד העובדות המחייבות ספר זה, שהוא מגולל את הכיסוי ומגלה את האמת הקשה הזאת, שכל כך הרבה אנשים וזמן הוקדשו על מנת להעלים אותה, וגם כאן מגיע למחבר ציון לשבח על עבודת המחקר שאותה עשה.
ספר מעולה, המון תובנות שעמדתי אך ורק על מקצתן.
לרוץ לקרוא!

» ביקורות נוספות של tuvia
» ביקורות נוספות על נידונה לחיים