ביקורת ספרותית על נידונה לחיים מאת אביהו רונן
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 30 בינואר, 2012
ע"י חמדת


ספר שהינו מנפץ מיתוסים ,שובר שתיקה ,ולא מתוך השגת המטרה הזאת לכשעצמה ,אלא שלאחר 67 שנה לשחרור אושוויץ אפשר צריך וחובה לקרוא גם ספרים אחרים,ששוברים את המיתוסים שלימדו אותנו /שנחשפנו אליהם ע"י גורמים ממלכתיים שונים כתלמידים ,כבני נוער .
ספרים שנבחנים בכלי מחקר אקדמאים ובעיקר בחשיפת זיכרונות של ניצולי השואה ללא צנזורה מסוג כלשהו כפי שנעשה בזיכרונותיה של חייקה קלינגר ניצולת שואה מהעיר מבנדין במחוז גזלמביה /פולין .

ח.ק.הייתה שייכת לתנועת הנוער השומר הצעיר -בנדין מתוך כוונה להכשיר את עצמה ואת חבריה לתנועה לעלות לארץ ולהצטרף לחיי הקיבוץ , המלחמה טרפה את כל תכניותיהם .
במקום להיות אוונגרד חלוצי -ציוני -סוציאליסטי ,הם הבינו כי עליהם להוביל את יהודי העיר -בנדין והמחוז -זגלמביה למוות ראוי בקרב ולא בציפייה פסיבית ,אם כי לא במחיר הישרדות חסר תוחלת. .ח.ק.בדעותיה ובהבנתה החזיקה בתפיסה הקיצונית כי עליה ועל חבריה להלחם עד מותם ,אולם היא הייתה מבין הבודדים שחשבו כך.

כל ההחלטות והצעדים שנקטו חבריה והיא אנשי תנועת -הנוער בעיר בנדין לא הצילו ולא גרמו למרד הנכסף,בניגוד למרד גטו וורשה בראשות אנילביץ' -איש מבשרם התנועתי -השומר הצעיר .הדרך היתה ללא מוצא. חייקה וחבריה נתפסו על ידי הנאצים ועונו קשות. הם מצאו עצמם עם יהודים שנכנעו לגורלם, לא תמיד תוך שמירה על כבודם, ונרצחו. חייקה היתה בין היחידים ששרדו. היא מצאה עצמה נידונה לחיים בעל כורחה ורצונה .לפיכך היא הבינה כי הדבר המזערי שמחייב אותה הוא להשאיר עדות ,לספר מה אירע. את יומניה כתבה בפעם הראשונה בסתיו 43 במשך שישה חודשים במקום מחבואה בפולין ,בדרך ארצה. זה היה הנוסח הראשון שאותו כתבה ללא סדר כרונולוגי,אלא בדגש שעליה לכתוב ולשפוך הכל כי יום המחר אינו בטוח בשבילה ועליה להשאיר עדות .{ את הנוסח השני היא כתבה בקיבוץ העוגן בארץ החל ממאי 44, ניסתה להכניס ביומנים סדר והגיון כתיבתי -אולם לא הצליחה לסיימם,הרגישה שהדבר גדול עליה }.

ומסתבר כי הזיכרונות הללו היו חומר נפץ ,היסטורי, חברתי ופוליטי:

-היא תיעדה את מחדלי השומר הצעיר בבנדין ,כישלונות בהיערכות בציוד ובנשק ובהשתהות להחלטה אם להצטרף לפרטיזנים,או להלחם בנאצים בבנדין ,ו/או להלחם באנשי היודנראט בבנדין .דבר מכל זה לא נעשה ,יותר מכך ביום שבו החלה האקציה בעיר מסתבר כי חברי המחתרת לא הצליחו להגיע לבונקר שבו היה המעט שבמעט בכלי נשק שיכלו לעשות מעשה מרד גטו וורשה .ח.ק. מתארת את התנהלות האנשים ששהו בבונקרים ,שהיה בהם התנהגות בהמית אחד לשני,אנוכית לעצמם,הנשים רבות על שמלות ,ואנשים שמקיימים יחסי -מין כי אין מחר .כמו כן היא מתארת מעשי בגידה והלשנות של חברי המחתרת על חבריהם כאשר נתפסו ע"י הנאצים .

-העלתה האשמות קשות נגד הפעילים הציוניים שהצטרפו למנהיגות היודנראט בבנדין,כאשר היה אפשר גם לא להצטרף.היא מתארת את ראש היודנראט במקום -משה מרין כאיש העולם התחתון היהודי שהיה עושה דבריהם של הנאצים,הסגיר חברי מחתרות,קבע בעצמו ושלח יהודים{נשים זקנים ילדים} לאושוויץ ,אילץ בחורים צעירים להלשין על בני משפחתם אם לא יישלחו בעצמם.הקיף עצמו באנשי שלומו ,מכריו, משפחתו שהיו מבצעי דבריו בפועל . מרין ואנשיו חיו ברווחה כלכלית בעוד שבגטו בבנדין השתלטו הרעב ,המגפות והחולי .מרין דרש מהיהודים לראות בו מלך היהודים ולהתייחס אליו בהתאם . ח.ק. -תיעבה את מרין ,אנשי שלומו וחוגו והיא סוגרת עמו חשבון נוקב היסטורי ביומניה .צריך להבין כי כשח.ק. כותבת זאת ב-43,לא היו ידועים לציבור פה בארץ ובכלל,את המשמעויות של התנהגויות היודנראט כפי שאנו יודעים זאת לאחר עשרות שנים כולל הוויכוחים בנושא ,אבל היא חרצה את גורלם ההיסטורי כבר ב-43 .

-ח.ק. ביקרה קשות את יהודי בנדין וגזלמביה שהלכו בפסיביות למחנות ההשמדה למרות שכבר ידעו על קיומם .
ח.ק. רשמה ותיעדה את הגירוש הגדול של יהודי בנדין וזגלמביה באוג 42,במשך שלושה ימים היהודים עומדים ברחבת העיר ,נערכת בהם סלקציה ,משפחות שלמות מתפרקות ,מפוררות ,ילדים מהוריהם ,נשים מבעליהן ,מבוגרים מהוריהם .הרעב והצמא והעייפות עושים שמות ,אנשים מנסים להינצל בכל דרך ומצב עם בשיחוד אנשי היודנראט,או תוך סיכון חיים,גם אנשי המחתרת מנסים להציל אנשים מתוך הקהל ,אולם הצלחתם עמדה על כמה מאות .בתום השלושה ימים נשלחו לאושוויץ כ-5000 יהודים .התיאור של האקציה הזאת שניתן לה השם -"הפונקט הגדול"-הוא אחד מהחשובים ומהמזוויעים שמתועדים ואשר נחשפתי אליהם עד היום .

-ח.ק. תיארה את חייהם בגטו בבנדין,את הסוחרים היהודים שעשו הון מהשוק השחור שם,את הספסרים,את המלשינים,את הנשים היהודיות שהתחברו במחנות העבודה למעבידיהם הנאצים תיארה כזונות ויותר גרוע כמי שלא התחלקו במזון ובביגוד עם חברותיהם היהודיות במחנות שלא נמנו להיות בנות זוגן של הנאצים .

-ח.ק.ביקרה את התנהלות הנהגת השומר הצעיר בארץ בכך שלא ידעו להבין ולפרש נכון בזמן את המציאות האכזרית בפולין , וניסו להכפיפה לאידאולוגיה של התנועה ,שהיא - התנועה חייבת להתקיים בכל מחיר. ח.ק. ביקרה במיוחד את המנהיג הכריזמטי מאיר יערי -על שהקריב את גורלם של אנשי המחתרת בבנדין ובכלל,בכך שהורה להם במכתב שאיש מחברי ההנהגה לא יעזוב את תפקידו ללא רשות מהארץ.זאת לאחר שארבעה עשר שליחי התנועות הציונות כולל השומר הצעיר עזבו את וורשה לארץ בראשית ינואר 40 . עד שנת 41 עוד היה אפשרי לכל מי שרצה ויכול לעזוב את פולין ולהימלט מגורל המחנות .למכתב ולהוראה הזאת של יערי הייתה השפעה מכרעת על אנשי המחתרת בהחלטתם להישאר בבנדין .לאחר שנים כשהתחוורה גודל ההשמדה -התכחש יערי למציאות המכתב וההוראה שנתן ,כי חשש לפגיעה קשה לתדמיתו ולתדמית המפלגה שתפסה תאוצה וכוח בקרב הציבור הישראלי בארץ בתחילת שנותיה של המדינה. היומנים של ח.ק. -הם עדות היסטורית ממקור ראשון שאכן היה פה ניסיון מנהיגותי לשקר להיסטוריה בדמם של הנספים והניצולים.

-בעת שהותה של ח.ק. בהונגריה במהלך הבריחה לארץ ,היא הזהירה את המנהיגות היהודית ובתוכם אנשי השומר הצעיר ,כי עליהם לפעול במהירות לנסות ולמלט כמה שיותר יהודים מהמדינה ,בת -בבד להקים מחתרת פעילה עם נשקים להתנגד לנאצים .המנהיגות היהודית דחתה את טיעוניה ופרשנותה בטענה שזה לא סביר שיפלשו להונגריה .שלושה שבועות לאחר שעזבה את הונגריה לכיוון איסטנבול- פלשו הנאצים להונגריה, .
עדויותיה אלה היו לאחר מכן חומר נפץ פוליטי בתקופת הוויכוחים והאשמות המרות שפרצו על רקע משפט קסטנר בשנים-53-55 .

-ליומניה היו גם משמעות משפטית שיהוו שנים אח"כ כמסמך חשוב במשפט ברנבלט : שבהיותו מפקד המשטרה היהודית בבנדין בקיץ 1942,הסגיר אנשים וילדים יהודים מבית-היתומים העירוני,וגרר אותם בכוח מהבניין ומסרם לגסטפו, וסייע להעבירם לקרונות הרכבת שהובילו אותם למחנה ההשמדה " ברנבלט נשפט, נמצא אשם ,נידון לחמש שנים .בערעור לבג"צ נמצא זכאי בגלל שכל המשפט התבסס על עדותו של איש אחד כבד פה ולשון .

- העובדות והמשמעויות ההיסטוריות של מרד גטו וורשה ,תפיסת מנהיגותו של מרדכי אנילביץ' נודעו ממקור ראשון ביומניה של ח.ק. היא הייתה מהמקורבות אליו , הכירה בגדולתו כמנהיג ,אם כי לא חסכה עליו דברי ביקורת בציינה שהיה איש הרפתקן ואינו מחושב .היא סרבה להפוך את דמותו למיתוס שקם על יוצרו,ולתהליך המיתולוגיזציה של מרד הגטאות במיוחד- אושוויץ, ומנגד מרד בנדין שנכשל .כפי שנעשה באופן מכוון ברבות השנים ע"י הגורמים הממלכתיים במדינה .

ח.ק.עלתה לארץ ב-44 ,.במהלך אותה שנה נפגשה עם מ.יערי -לשיחה .לא ידוע מה נאמר שם,אולם חייקה יצאה לא כמו שנכנסה .יערי התכחש מכל וכול לאחריותו השילוחית כמנהיג "השומר הצעיר "לנעשה בבנדין ובכלל . ח.ק. נפגשה גם אם מנהיגי המפלגות האחרות בארץ כמו טבנקין מנהיג מפ"ם שאף לו היה אחריות שילוחית לתנועת "דרור" בבנדין ,טבנקין לאחר השיחה עמה הכה על חטא באופן פומבי בכל הקשור להתנהלותו כלפי "דרור",אולם חסידיו והמקורבים אליו ניסו לטשטש ולהפחית מרמת וכובד אחריותו ההיסטורית לאחר שנים.
לגבי ב.ג. ידוע כי הועברה אליו עדותה של ח.ק. והיא אף הרצתה על כך בפני באי מפלגתו מפא"י . כלומר בשנת 44 ידעו כבר ראשי הישוב ומנהיגיו ממקורות שמיעה ישירים בארץ כמו מ-ח.ק.ואחרים על גודל היקפי ההשמדה באירופה ,אבל מה עשו אם העדויות והאינפורמציה ,זה דיון לספר אחר .


בד -בבד במהלך אותה שנה ח.ק. התיישבה בקיבוץ העוגן ,נישאה והקימה משפחה .אורח-החיים בקיבוץ של שנות ה-50 היה תובעני, להשגת מטרות- העל ואינו קשוב ,רגיש ,מתחשב או שומע לניצולי השואה שחיו בקרבו .על אחת כמה וכמה אם מדובר היה בנשים. באותה תקופה הנשים בקיבוץ תועלו לתפקידים נשיים כמו מטפלות ,כובסות,טבחיות.גם אם היו נשים משכילות ו/או אינטליגנטיות לא ניתן להן לתפקד בתפקידים גבריים כמו ניהול, הוראה.ומכאן שחייה של ח.ק.הסתכמו בנתיב הזה והיא חשה חידלון ,חוסר סיפוק ואכזבה אישיים. יותר מכך בהיותה בשנים הראשונות בארץ עורכת מסעי הרצאות ומספרת על מה שהתרחש שם ,מסתבר כי הציבור הישראלי הקיבוצי, העירוני והפוליטי היה אדיש,ואף יותר מכך הגיב בביקורתיות ובסלידה לאלו ש"הלכו כצאן לטבח" לעומת "הלחימה ההרואית של צברינו".{שנות ה-50 הייתה הדחקה ציבורית של השואה , אח"כ באה האדישות לנושא בעשורים ה-60-70 .המטוטלת לצד השני לכדי לאומניות ולאומיות החלה עם המסעות למחנות המוות בשנות ה-90}.

ח.ק. -הרגישה וטענה כל העת כי אין מהצדק ההיסטורי שהיא נשארה היחידה בחיים מכל חבריה לתנועה בבנדין ,תחושת האשם על הישארותה בחיים ,כולל אי יכולת למצות את עצמה וחייה עפ"י יכולותיה המרובים ומשברי דיכאון שלאחר לידה ,הובילו אותה בשלהי שנות ה-40 למשבר נפשי עמוק .היא התאשפזה פעמיים בבי"ח לחולי -נפש ,שיטות הטיפול וההבנה הרפואית אז בניצולי השואה בבתי החולים שאפו לאפס ואף החמירו את מצבם של האוכלוסייה הזאת זאת אף בנוסף לסטיגמה החברתית שנלוותה לכך.

ח.ק. לאחר לידת בנה השלישי,כשמצבה החמיר ,בתחילה התנגדה להתאשפז שוב אולם אח"כ הסכימה לכך בלחץ המשפחה .
ערב אשפוזה ב -18 אפריל 58 ביום השנה ה-15 למרד גטו וורשה -שלחה יד בנפשה בתלייה על העץ בגינת ביתה .
כך הצטרפה חייקה קלינגר לאנשים כמו פרימו לוי שכוחם לא עמד להם לחיות בעולם שאחרי אושוויץ,אבל הותירו נכסי -רוח כתובים, יקרים -מפז אחריהם.

שנה לאחר מכן יצאו יומניה לאור ב"ספריית הפועלים " כספר בשם "מיומן בגטו" ,אולם קטעים רבים מהיומנים צונזרו,נפסלו, הושמטו, ושוכתבו מחדש .כל הקטעים שהיה בהם כדי להטיל דופי במנהיגי התנועה ,באישיותם,בהתנהלותם כמו יערי ,טבנקין,.כל הקטעים שבהם הוטלו דופי באנשי המחתרת בבנדין בכישלונות ,בבוגדנות ,בהלשנות,בכישלון היערכות למרד בגטו בנדין ,בהתנהלות הבזויה של מנהיגי הציוניים ביודראנט, בהתנהלות הנשים במחנות העבודה ובהתנהלות האנשים בבונקרים ,כל אלו ועוד, שוכתבו מחדש . נחתכו שורות בעייתיות ,קטעים שלמים הושמטו,אירועים היסטוריים הוצגו בנוסחים מרוככים, הפרסום המעוות של היומנים היה צריך להתאימו למורשת "השומר הצעיר"ולזיכרון הגבורה .פעם אחר פעם הפכו הכישלונות הצורבים ביומניה למעשי העזה בשכתובים ,והניתוחים הביקורתיים שלה הומרו במיתוסים .

ד"ר אביהו רונן מחבר הספר הנו בנה של חייקה קלינגר . כשהיה בן תשע היא התאבדה .עד גיל 14 לא ידע כי אמו התאבדה,הדבר נודע לו כאשר התפרסם הדבר במשפטו של ברנבלט בעיתון "על המשמר" והמטפלת קראה לו ובישרה על כך.
ד"ר רונן הנו היסטוריון וחוקר אודות תנועות הנוער בשואה,ואף הוציא פרסומים רבים בנושא . החלטה לכתוב ספר אוטוביוגרפי ומחקרי אודות אמו גבלה בלבו באמצע שנות ה-80,מנסיבות וסיבות שונות כולל רגשיות לא הובא התהליך לסיום .רק לפני שנתיים חזר למחקר ולספר בעקבות בנו אשר מצא את הספר "מיומן בגטו" בחנות ספרים משומשים ובעידוד שאר בני משפחתו פנה לסיים את המחקר ולהפכו לספר ביוגרפי -והומז' לאמו לפועלה ולחייה .ואומנם הספר מתבסס על היומנים שמובאים כאן במלואם ללא כל צנזורה ,ובהצלבה של עבודת המחקר אקדמאית שנעשתה על ידו על כל המשתמע מכך .
בצד האישי המחבר מספר מזיכרונותיו כילד וכמבוגר את הביוגרפיה של אמו ,ומגבה זאת בצד המחקרי ע"י שילוב קטעי היומנים האותנטיים, עדויות ושיחות ישירות עם ניצולים ואנשים שחיו והכירו את אמו , מסמכים ,מחקרים ועוד .
לספר מתלווה כמו לכל חיבור אקדמאי :ביבליוגרפיה ,מפתח-שמות ,מפתח-מקומות .
לא את כל האירועים ,הביקורות והדברים החשובים שבספר הצלחתי להביא בסקירה מפאת אורכה .כתבתי וציינתי חלק מהדברים שרק הציקו לי לנשמתי .הספר כה רחב היקף שאי אפשר למצות את כולו באופן מעמיק .

הספר נכתב בשפה קולחת ,בקריאה,מרתקת ,ללא רגע דל ומשעמם מבחינת המתח העלילה והתוכן שהוא מפיק בכל עמוד ועמוד.

כריכת הספר מאופקת ומעניקה כבוד לגיבורת הספר והסיפור .

-----------------------------------------

הספר הזה לא הניח את נפשי נשמתי ומחשבותיי יום ולילה בין אם קראתי בו או לא. זוהי הפעם הראשונה שאני נתקלת בספר שעוסק בשואה ובו נסדקים ונשברים מיתוסים רבים שגדלנו למדנו ובעיקר חונכנו עליהם .גם בלימודיי האקדמאים שעסקו בחקר ולימוד השואה שאמורים היו להיות יותר ביקורתיים ויותר עמוקים ,וגם מאין ספור קריאת ספרים אודות השואה מכל מיני ז'אנרים- מעולם לא נתקלתי בסוג ובאופי של ביקורת עצמית מעין זאת .מסתבר כי גם על ההוויה של "החור השחור "ששמו שואה -ישנם כתמי שמש גדולים שמכסים ומונעים מלראות,ולבקר נכוחה את מה שקרה שם באמת -לעצמינו,לנו בקרב הציבור/העם היהודי והישראלי על כל גווניו מעמדותיו וזרמיו .
מסתבר שרק עכשיו אפשר להתחיל לפרום את קצוות חוטי האמת העדינים שהוסתרו ועוותו בשם הממלכתיות כדי להגיע לחקר האמת .


אם ברצונכם להפנים שבירת המיתוסים ולקבל את האתוס שבסיפור השואה בעיר בנדין מחוז גזלמביה ,פולין -כמשל לשואה בכלל -קראו את ספר הזה .





























































18 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
tuvia (לפני 6 שנים ו-6 חודשים)
לחמדת, אני מחפש את הספר. מבטיח לקרוא אותו
חמדת (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
לטוביה -תודה .ממך אני מצפה שתקרא את הספר..
חמדת (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
לגילי -תודה רבה על תגובתך אני באמת חושבת שחובה וצריך לקרוא את הספר הזה . כפי שכתבתי רוב האנשים {לפחות פה באתר } מלאי- הלל לספרות שקשורה בשואה אשר מוצגת בפרוזה ,כרומן, כמתח ,{ראי "לבד בברלין"} אבל ללכת לקרוא ספר שמצריך יותר עמקות וסבלנות קריאה זה כבר משהו אחר. מה לעשות והחיים יותר מורכבים. אולי נכון הוא שאין סבלנות לקרוא ספר של 600 ע"מ ועוד על השואה ,אבל הלקח שלי מהספר הוא שאמת ,מנהיגים ומנהיגות גם בשואה שם ובארץ ובמיוחד בארץ , היו "סחורה" שהוצגה ו"נסחרה "בזמן אמת לפי האינטרסים של האנשים הקטנים האלה שאנו קוראים להם מנהיגים .וזה דבר שמקומם אותי . והחשוב הוא כיצד אנו כאזרחים מעניקים אמון במנהיגינו היום ולא חשוב מאיזה צד ,מפלגה וכו לאור מה שציינתי לע"יל.ושוב תודה על תגובתך .
אחפש את ספריה של חייקה גרוסמן .
חמדת (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
לגילי -תודה רבה על תגובתך אני באמת חושבת שחובה וצריך לקרוא את הספר הזה . כפי שכתבתי רוב האנשים {לפחות פה באתר } מלאי- הלל לספרות שקשורה בשואה אשר מוצגת בפרוזה ,כרומן, כמתח ,{ראי "לבד בברלין"} אבל ללכת לקרוא ספר שמצריך יותר עמקות וסבלנות קריאה זה כבר משהו אחר. מה לעשות והחיים יותר מורכבים. אולי נכון הוא שאין סבלנות לקרוא ספר של 600 ע"מ ועוד על השואה ,אבל הלקח שלי מהספר הוא שאמת ,מנהיגים ומנהיגות גם בשואה שם ובארץ ובמיוחד בארץ , היו "סחורה" שהוצגה ו"נסחרה "בזמן אמת לפי האינטרסים של האנשים הקטנים האלה שאנו קוראים להם מנהיגים .וזה דבר שמקומם אותי . והחשוב הוא כיצד אנו כאזרחים מעניקים אמון במנהיגינו היום ולא חשוב מאיזה צד ,מלגה וכו לאור שמה שציינתי לע"יל.ושוב תודה על תגובתך .
אחפש את ספריה של חייקה גרוסמן .
גילי נוה (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת מדהימה. בטוח שאקרא את הספר ומקווה שאחרים יקראו בעקבות המלצתך. ממליצה בחום גם על ספרה של חייקה גרוסמן, אנשי המחתרת.
חמדת (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
לכל המגיבים,ראשית תודה מעמקי לבי על תגובותיכם .לא אני שפטתי ואיני שופטת אף אחד למי שהיה שם מכל הגוונים,המעמדות והתפקידים .הביקורת הנה של חייקה קלינגר כמי שהייתה עדת ראיה ושמיעה ממקור ראשון וללא תיווך ברוב המקרים .
לביקורת הזאת לא ניתנה פתחון פה ציבורי ללא צנזורה עד הופעת הספר הזה ,ומכאן חשוב שנדע שגם בנושא השואה עשו מניפולציות פוליטיות ,ובעלי אינטרסים מנהיגותיים כאלה ואחרים.ומכריע הוא שאנו היום כדור השני והשלישי נדע זאת כעובדה בבואנו לקרוא, לסקר, לחקור או לחוות אודות אירועי השואה .

לבן קליין -הספר מכיל 630 עמודים ,נראה לך שהצלחתי להקיף הכל בביקורתי זאת ??!!אם הייתי טיפשה הייתי רואה בכך מחמאה מצידך,מכיוון ואני -לא ,אז לצערי- הרבה מאוד אירועים,נתונים,ודעות חשובים לא הצלחתי להכניס פה .השאלה שעמדה לפני :כיצד אני מביאה את החברים באתר ללכת ולרצות לקרוא את הספר המדהים הזה מבלי שהאריך יותר מדי ולדעת להכניס את במקצת את העיקר ולא הטפל ,אני מקווה שהצלחתי ולו במעט . להבדיל אלף הבדלות אנשים התפעלו במשך כל השנה שעברה על סיפור -פרוזה שעסק בשואה {לבד בברלין},בספר הזה מדובר על מציאות שקרתה בחייהם של מיליוני אנשים.ומכאן שלדעתי כל מספר שקורא את הספר הזה חובתו כאדם ,כהומניסט, וכיהודי להעביר את המלצת הספר למקורביו,כמעין מקל מירוץ שליחים היסטורי דורי .העובדה שרק לאחר 63 שנות קיום המדינה התחילו להתפרסם ספרים אשר בוחנים את השואה שלא עפי המיתוס אלא לפי האתוס ,הוא צעד חשוב בהנחלת ההיסטוריה הזאת לנו לבנינו ולנכדינו .
בן קליין -לא מספיק להיות הומניסט של עמים אחרים ,צריך גם להיות הומניסט ומבקר לעמך ,וזאת תוכל לעשות רק לאחר שתקרא את הספר הזה .
אפרתי (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת מצמררת על ספר מזעזע אני לא חושבת שכוחי הנפשי יעמוד לי לקרוא את הדברים בספר עצמו. כבת לדור שני של ניצולי שואה, שחשה כי גם אנחנו הוכינו לא מעט, אין בי כוחות לספרים כאלה. ולומר את האמת, כמי שעורקיה מלאים בסיפורי שואה, אין לי כבר כוח לשמוע סיפורי שואה בכלל. זיעזעתי אתכם? ובכן, לא נורא, הרווחתי את זה ביושר. תאמינו לי.
Mr. Vertigo (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
צר לי חמדת... אבל זו לא סקירה/ביקורת - סיפרת את כל הספר, מה הטעם עכשיו לקרוא אותו?
שין שין (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
עולם, אתה צודק בהחלט. אך ניתן לבקר את ההנהגה בארץ.
עולם (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
חמדת - ביקורת חזקה ומושקעת על ספר קשה
מי אנחנו שנשפוט אנשים הפועלים במציאות מסוייטת כפי ששררה בתקופת השואה. אבל אנשים הם אנשים ולא יותר, בכל תקופה ובכל מצב. ולמרות הירואיזציה שבדיעבד, החסרונות האנושיים הידועים - אגו, אנוכיות, צביעות, טפשות ורשעות, לא תמיד נעלמים גם בתקופות מבחן. (וכל זה נאמר לא מתוך התייחסות ספציפית למציאות המתוארת בספר, אותה איני מכיר.)
הקיסרית הילדותית (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
yaelhar (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת מקיפה. ידעתי שפרשנות על ארועים כפופה לתפיסה האידיאולוגית שלהם, למרות הנטייה להתעלם מזה. גם ארועים דרמטיים כמו מלחמת ההישרדות של היהודים בזמן השואה אינה חורגת מהכלל הזה. אבל כולנו מבינים, בודאי, שהמון גוונים היו שם והתנהגות אנושית אינה ניתנת לדחיסה לתוך קופסה אידיאולוגית צרה.
אנקה (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
תיקון: ניכר שכתבת.
אנקה (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
תודה חמדת על השיתוף . ניכר שכתב את הספר מעמקי נשמתך האיכפתית וכואבת. עדות כואבת מאוד. כל הכבוד על הסקירה המעמיקה והנוקבת.
שין שין (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
בקורת מצוינת וחשובה. אכן רב הנסתר על הנגלה בתחום . למרבה הצער הנושא של השואה הפך לכלי שרת פוליטי בידי המדינה וככזה עבר עיוות ושכתוב לצרכיה. טוב שיש נסיונות לתקן את המצב. ממליצה לך לקרוא גם את הספר "הבנאליות של הרוע" מאת חנה ארנדט.
חמדת (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
חוגי -אחרוג ממנהגי ואשיב על הביקורת שלך, כי אכן זהו ספר מטלטל את הנפש והמחשבה ,רוץ לקרוא .ותודה על מילותיך .
חוגי (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
כל הכבוד - חמדת. מזמן לא קראתי כזו ביקורת מקיפה ומעמיקה. ניכר שמדובר בספר מטלטל ונוקב. הטענות על התנהלותם האפלה של מוסדות הציונות כאן בארץ בתקופת השואה ידועות כבר מזמן (ועולות מפעם לפעם בעיקר ע"י הציבור החרדי בהקשרים כאלה ואחרים של התנגדות למדינה ולציונות), אבל מה שבאמת מפתיע לשמוע, זה שח.ק. כתבה על כך כבר ב-43' בעיצומה של השואה, עוד לפני שהיה פנאי להבין ולספר על מה שקרה שם באמת. עוררת בי חשק גדול לקרוא את הספר הזה שחושף חלקים 'מטויחים' של היסטוריה בלתי נעימה בעליל.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ