ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 19 ביוני, 2012
ע"י דוריני ♥
ע"י דוריני ♥
אני לא ממש אהבתי את הספר. ביכלל, כמו שכתבתי בביקורות קודמות שלי, לא הצלחתי להתחבר לדמויות בסדרה. כל הדמויות מאוד מאוד שטחיות ומציגות משהו שאפשר לצפות בו בסרטים אמריקנים בלחיצת כפתור. הספר לא באמת גרם לי לשבת ולקרוא אותו הרבה, כמו שקרה לי עם רוב הספרים בסדרה אני פשוט קראתי אותו כשממש שיעמם לי וכמעט ששברתי את המסורת שלי שלפיה אני מסיימת כל ספר ולא מפסיקה באמצע.
אני לא יודעת למה, אבל גלילה לא מחפשת לחדש עם איזו דמות שבאמת תמשוך אותנו לספר. כל הדמויות מחזיקות באחד מהתארים הבאים או יותר מהם כ:
א) מלכות שכבה\מקובלות
ב)מלכי שכבה\מקובלים
ג) טומבוי שמשחקות כדורגל ומחשיבים אותן ללסביות
ד) המתנכלים למקובלים
ה)הגאונים שנמצאים בצד כל הזמן אבל בעצם משחקים באנשים כמו בבובות
ה)הרכלנית המעצבנת שכולם שונאים ורוצים להרוג אותה ולגמור עם זה
ו)הבנות שלא מרגישות טוב עם הגוף שלהן ותמיד רוצות להקיא את האוכל שלהן אחרי שהן טוחנות או צמות
ז) הבלתי נראים שלא סגורים על מי הם באמת
ח) הבחורים שמעשנים בסתר
והרשימה עוד ארוכה. בנוסף, ניתן למצוא בסדרה את הקליקות למיניהן, הטומבוי שמרכלים עליה שפתאום המקובל נדלק עליה ומסוגל לעזוב אפילו את ההתאמה המושלמת שלו: הפרינססה המקובלת, כמובן, ואיך לא, הילדה הזאת שנגררת אחרי המקובלת כדי לקבל קצת יחס ותשומת לב.
הספר כל כך משקף דרמה וקומדיה טלוויזיונית או קולנועית (זה לא ממש משנה כרגע) שזה כבר עצוב, כאילו נגמרו לגלילה רון פדר הרעיונות.
חוץ מזה, שהספר ביכלל לא משקף את המציאות. האם כל בת שמשחקת בכדורגל נחשבת בעיני חבריה לכיתה כ"טומבוי"? כי אם כן אז מצבן של הבנות בכיתה שלי לא מזהיר. זה באמת שטויות במיץ עגבניות וכמו שאמרו לפניי, הספר מלא בסטריאוטיפים שונים על בני הנוער.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
