ביקורת ספרותית על תום החתול הכחול מאת יפה טלרק
ספר טוב

---

ספר מעניין וביקורתי, בעיני עם מסר חיובי מאוד.
יש ביקורת גדולה על אי-קבלת האחר, בין השאר על ידי הוריו ( שזה הדבר ההכי לא מתקבל על הדעת, ועם זאת כנראה נפוץ). נולד להורים חתולים רגילים חתול כחול, כשכל אחיו רגילים. ההורים לא מאמינים בו בכלל, כשבאחיו הם כמובן תולים תקוות גדולות. כמובן שגם הסביבה לא מקבלת אותו..
למרות הכל הוא מגיע רחוק, נהיה זמר מפורסם - ופתאום אבא ואמא מגיעים לשקר ולספר שהם דווקא כל כך האמינו בו, וגם הסביבה מתחילה פתאום להעריץ אותו, ואפילו להעתיק אחריו( כמו איזו אופנה חדשה , מסלבריטי חדש - ממש לא קורה במציאות, נכון? ), וחצי מהקהל בהופעתו הראשונה בעיר מולדתו כבר צבוע בצבע כחול.
לדעתי הספר נותן פן מרתק שגם למרות שאף אחד לא אוהב אותך ואתה מאוד שונה ולא מקובל - אפשר לצאת אדם מאוד מצליח - ושהאחרים כבר יתיישרו עם העובדות אי-שם אחר כך. שבעצם "דעת העדר" בילדות עליך - היא לא זאת הקובעת האם אתה שווה משהו. ואפילו לא דעת ההורים.

כמה הילדים יכולים להבין את המסר - אינני יודעת. אבל בהחלט אפשר להסביר. לי דווקא היה נראה שהבנות שלי הבינו נכון.

בעצם הרעיון לא לגמרי חדש - זוהי גרסת הברווזון המכוער רק קצת מעודנת ומותאמת לימינו.

נ.ב. : לזכות החתול ייאמר שגם לא נוצר רושם של כוכב זול מאומנותו - נראה לי התכוונו למשהו שווה באמת :)

» ביקורות נוספות של ג'ניה
» ביקורות נוספות על תום החתול הכחול