ביקורת ספרותית על רוח צפונית מאת גל אמיר
ספר בסדר

---

אני מחבבת את כתיבתו של גל אמיר, אהבתי מאד את עפולה רח' האופרה 3,את השאר מעט פחות (בעיקר "לילה אדום" שהיה הזוי ברמות). בגלל זה כשמישהי שעובדת איתי הציעה לי לקחת ממנה ספרים לאחר דילול מדפים(איזה כיף!- תבואי כל יום) וראיתי את שם המחבר לקחתי אותו ללא היסוס ובבית התחלתי לקרוא בשקיקה.
אז ככה, ספר "פסדר", השטאנץ הקבוע קצת חוזר על עצמו- שוב עיר צפונית מנומנמת (גם אם הפעם בדיונית לחלוטין בשם הר-פז) שוב גיבור החוזר למחוזות ילדותו בעל כורחו ושונא כל רגע בהימצאותו שם, שוב אותו גיבור פוגש אהבה ישנה מימי התיכון (רק שפה הלהבה לא ניצתת מחדש), שוב אלכוהול והרבה, ועוד דמות משנה נלעגת שמתחבבת על הגיבור לאורך הסיפור-כמו שאומרים אצלנו- been there done that.
המתח נשמר בספר, הסוף היה ללא ספק בלתי צפוי לחלוטין, ואף הזוי משהו.
לקריאה קלילה אחה"צ כשילדים והבעל הלכו לטיול ואת שוכבת על הספה אחרי שדרשת שיצאו מהבית כי יש לך "מלא דברים לעשות" זה יכול להתאים.

» ביקורות נוספות של מיס מאניפני
» ביקורות נוספות על רוח צפונית