ביקורת ספרותית על אספלט מאת מיכל פיטובסקי
ספר לא משהו

---

פעמיים בחיי קרה לי לחוות משהו ולצאת כועס בלי להבין מדוע.
הראשון הסרט "גברים במלכודת" שבו הופגנה אלימות סתמית , בהמית ללא צורך וללא מטרה.
השני הספר הזה.
יחסים סאדו מזוכיזם של ילדים/מתבגרים/נערים ללא צורך , ללא מטרה וללא שום דבר.
הספר אינו נותן תובנה לכלום.
המסקנה הראשונה : בית ספר וחברת ילדים זה דבר מסוכן, אלים אגואיסטי ומרושע ואין צורת קשר אחרת.
מסקנה שניה: מי שחווה אלימות , יחזור אליה בבגרות באותו תפקיד, סופג או מקבל.
מסקנה שלישית: אין קשר בין הבית , רקע בריאותי או חברתי להיות הילד באחד מהתשריטים.
מסקנה רביעית: המורים וסגל בית הספר הן מריונטות חדלי אישים ואטומים.
ומסקנה חמישית : אין מה לעשות. ככה זה.

ולבסוף מסקנה שלי : כל זה הוא "בול שיט".( מצטער לא מצאתי מילה נאותה בעברית).
אוסף מעוות של עלילה, חסרת איכות ספרותית.
זהו ציור ותיאור קריטוריסטי מוקצן של עלילה .
מיתוך ניסיון, יש מערכות ובקרות וריסונים חברתיים. הבתים המתוארים כאן הם נורמטיביים.
בתי הספר אינם כה חסרי תשומת לב כפי שמתואר.
גם בסביבת ילדים יש נישות הישרדות.
אולי הסימבול הגדול ביותר היא תמונת השער. בתחילה זה ניראה כבחורה הסובלת ומותקפת על ידי בחורים אחרים.אולם כשמסתכלים היטב מגלים כי זה צילום של רוקדים ב.. דיסקוטק.

אתם הקוראים מוזמנים לקרוא ולשפוט.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על אספלט