הביקורת נכתבה ביום שני, 3 בנובמבר, 2014
ע"י lovenlight
ע"י lovenlight
לא קראתי עדיין את הספר.
אבל הסופרת עצמה,מיכל חוותה את האלימות הזאת מארסים ממוצא מזרחי כניראה.
אחד המגיבים פה כתב- "הכל בולשיט, אין קשר לבית בו אתה גדל לאיך שאתה מתנהג בבית הספר.
אז תן לי לידע אותך "גאון שלי"-לדעתי יש ועוד איך. אדם שגדל בבית עם כבוד- שמדברים בכבוד, שקראים ספרים שאומרים לך
לכבד מורים ולעמוד בתור-סביר שתצא אדם עם נימוסים מנמלים. אדם שדגל עם הורים שכניראה צועקים רב היום ופוטרים דברים באלימות-
יוצא אלים. בבית ספר אנשים גם נגררים. אבל כאחד שחווה את זה- שנתיים של הקנטות ואיומים- כשאיש לא בא לעזור לי
והמורים מתעלמים-אז אכן אני חושב שבית הספר הוא אזור מסוכן. מקום שאם אתה הופך בו לשק חבטות אם לא תחזיר מלחמה הטראמות ילוו אותך לכל החיים.
אני החזרתי בסוף מלחמה אבל זה גרם לי די להתרחק מאנשים. אז למיכל היה האומץ לכתוב מה קורה לילד או ילדה אשכנזיה מבית טוב כשתוקעים אותה עם אנשים משכונות פחות טובות. האנטגרציה די נכשלה. בית ספר זה מכונת ציונים.ילדים שלא מחנכים אותם עד כיתה וו ,ימשיכו כבר להתנהג חרא בהמשך. ילדים פוגעים-יש גם אשכנזים שלועגים לילד מבית עני מדרום תל אביב.
טוקבקים
0 הקוראים שאהבו את הביקורת