ביקורת ספרותית על ספר שירים - (הספר נקרא גם "שירים") מאת משה טבנקין

---

ביום מסה


בבגוד באדם דרכו -
מארבע רוחות העולם
רגליו יוליכוהו שולל -

אל מחוז אין בו חפץ

מערה יער - אטום.
שחללו - בלוי
שעיגולו - חתום.
שעפרו - קלוי.

שאין בו אבן על אבן

שאין בו ענף לקושש.
שאין בו פחמי כיריים.
אין בו לחם.
אין אש
אין מים.

שבו יש
מלוא חופניים
רק אפר.


השיר הזה שנכתב כביטוי לזעזוע מתוכנית החלוקה של יגאל אלון ולמפנה פוליטי שלא עולה בקנה אחד עם האידאולוגיה של הכותב, הוא שיר שבו האדם מתעצב על פני גורלו מן הכורח האידאולוגי. גם פוליטיקה היא קטליזטור להשראה רוחנית. וכמה ביטויים יש לשיר כיצירה המושמעת בעולם עצבי יגוני ארץ ישראלי יהדותי וקונוטטיבי, הנלחם על צביונה של הדרך.
בחרתי לרכז מן המילון ביאורים הנקשרים משם השיר "ביום מסה", ומן התהליך שבשיר, נבנה זכר כשידי אדם מגוללות אותו ומאיישות מן האפר. מסה - משורש מ,ס,ס= יאוש, צער נוקב (איוב ט, כז) ומשורש נ,ס,ה= ניסיון, מבחן (דברים ז, יט), וכן יום מסה נקשר לפי ביאליק ליום הדין: "ובבוא היום ההוא, יום דין ומסה".
השיר הזה מהלך עליי ביום הזיכרון לשואה, ואין ממנו מוצא אלא בזיכרון. ביום כבד מסה של אפר המותנה בכוח שנושא העצמי באחד הימים ליעד, כמו בתלם של הולכת שולל. מהי המסה? נשיאה בעול. המסה היא לשאת את הדרך הנבגדת.
"בבגוד באדם דרכו -" זו המסה לשאת את הבגידה בין בני אדם, בכל בן־אדם, אבל הדרך בוגדת וצריך לזכור. ב' התחילית של "ביום מסה", של "בבגוד" ושל "באדם", היא בשירות הזמן והמצב; ובדרכה ההוראה או הצו להיות הדרך - נושא המשפט.
שיר מטפיזי לעיצובו של האדם על פני גורלו. שיר מיוחד במינו על גילוייו התחביריים המתעצבים בדרך מטפיזית בנוף האנושי.

לחנו של מתי כספי: http://www.youtube.com/watch?v=N8LOMB4yMKU

» ביקורות נוספות של שמעון שלוש
» ביקורות נוספות על ספר שירים - (הספר נקרא גם "שירים")