עזה צבי, בתו של רפאל צבי, ממייסדי "הבימה", נולדה ברכבת העמק (1933) בדרכה מחיפה לעפולה, זאת מכיוון שאמה, חיה אלפרוביץ', שהייתה ציירת ותפאורנית, לימדה ציור בתל יוסף והתגוררה בחיפה, אך העדיפה את בית היולדות במעיין חרוד המודרני, וכשנתקפה צירים עלתה לרכבת ובמהלך הנסיעה התבצעה הלידה.
צבי הייתה ידידתה של המשוררת זלדה מילדותה ושל המשוררת יונה וולך. הצטלמה בסרט בירושלים של דוד פרלוב, בשנת 1963. היא התגוררה שנים רבות ברחוב יואל 11 בשכונת מאה שערים בירושלים. עזה צבי הייתה מבקרת ספרות, מסאית ומתרגמת. היא הלכה לעולמה בשנת 2011.
הרשימות המכונסות בספר זה נכתבו במהלכן של שלושים שנה לערך. הן נתפרסמו בבימות שונות. את הרשימה "השיר ניגף בעוצמת הנידוי" השלימה עזה צבי שבועות ספורים לפני פטירתה הפתאומית.
חיבורים
שתפו אותישליחת קישור לספר בדואר אלקטרוני לחברים באמצעות תוכנת הדואר שלך, ללא טופס
יונתן ורדי: בשנים האחרונות לחייה עסקה עזה צבי('עַזְקָה' בפי הכל) בכינוס מסותיה לסֵפר. היא ניגשה אל המלאכה בדרכה המיוחדת - איטית, מהורהרת, טוטאלית. זעיר שם זעיר שם הכניסה במסות תיקונים מעטים: החליפה מילה ברעותה, שינתה סימן פיסוק, לעיתים רחוקות הוסיפה משפט. וכאשר לקח את לִבּהּ הרעיון לכתיבת מסה חדשה (או לארגן ערב ספרותי, או לשאת דברים במפגש רעים...), התמסרה לו, כדרכה, כל כולה, והניחה את מלאכת הכינוס לעת אחרת. בבוא השעה, שוב צללה עזקה לעניין הספר, קוראת מחדש, מפליגה במחשבות ושוב קוראת מחדש, ובמקרים ספורים, מתקנת.
כך הלכה ונתארכה מלאכתו של הספר, וסופו שמחמת הַקפידה וההתמסרות ואהבת השלם לא זכתה עזקה להוציאו לאור בחייה. אולם בשעת מותה כבר היה הספר כמעט מוכן ומתוקן בעיניה. הספר המוגש עתה לקורא רואה אור לפי טעמה ורוחה. היא שכינסה את המסות וקבעה את את סדרן, וקיבצה אותן לשעריהן, וקראה את השערים בשם. מעט מיצירתה בחרה שלא לכלול בספר; למשל, רשימתה הראשונה על אביה, "ר אפל צבי - במאי־משורר ומורה" ('במה' 10 5 – 10 6 , תשמ"ז), שהיתה הגרעין, ה'עוּבָּר', שממנו צמחו חלקים רחבים מן המסות על אביה ואמה, וחומרים מתוכה פזורים ביניהן.
את הרשימה הגדולה, המאוחרת יותר, "מכתבים לאבי", שיכולה היתה להחזיק לבדה ספר קטן, עזקה קיצרה מעט, בהשמיטה כמה פיסקאות. מסות אחדות לא הספיקה להגיה, והן מתפרסמות על פי נוסח פרסומן הראשון. הרבה התלבטה עזקה בעניין שמו של הספר. אולם בשנה האחרונה לחייה בטלו הספקות, והיא שמחה על השם הפשוט אך הרב־משמעי, "חיבורים".
בתקופה שלפני פטירתה הזכירה עזקה בשיחות עם ידידיה (שזכיתי להימנות עִמם) כמה רעיונות ספרותיים שהחלו להעסיק אותה. לספר המסות 'חיבורים' התכוונה להוסיף עוד שתי רשימות. לצד זאת, היא אף רצתה להוסיף ולכתוב על זלדה, על שירתה, אישיותה וידידותה, ולהקדיש לה בסופו של דבר ספר שלם. חבל על דאבדין. ואולם גם המסות שהספיקה עזקה להותיר אחריה מצטרפות, כפי שהן, למורשת ספרותית עשירה ויקרת־ערך.

חיבורים - מסות מאת עזה צבי בהוצאת אבן חושן ובסיוע מועצת הפיס לתרבות ולאמנות, את הספר הספיקה עזה צבי לערוך כמעט כולו, בעצמה.