ביקורת ספרותית על האי של סופייה מאת ויקטוריה היסלופ

---

הניסיון לחתוך היסטוריה מצליח, לראשונה בספר פופולארי זה, איכשהו מצליחה ויקטוריה להציג תקופה שנעלמה בלי כל העובדות הסתמיות שמציגים לנו רומנים ומותחנים הוסטוריים אחרים שצצו על המדפים מאז שמישהו אפילו השתעל "צופן דה וינצי" . אני חייב להודות, אני גבר, וכגבר , וזה ממש לא מצחיק, הרגשתי שאני מפספס פה דבר מה, הכניסה ההזויה הזאת לעולם הנשים היתה לי חלקה , חלקה מדי, הכריכה הסגולה והדמות של העלמה היפה הממתינה (כנראה לספן שעיר ויווני) נתנו לי להרגיש שעובדים עלי, ובגדול. הרי לא יכול להיות שנשים הן בדיוק מה שגברים חושבים שהן, ספר זה שאמור לעסוק בנשיות מתפרצת, מול אחת שהיא לא, ומלבד לכמה דמיות מסוגננות לא הצליחו להכניס אותי לעולם הנשי , הלא כל כך ענוג, גבר, למשל, לא היה יכול לכתוב את הספר הזה טוב יותר מויקטוריה. הייתי מאוד רוצה להיות מופתע, לראות את העצמאות , להריח את הבושם הנשי לצד הזיעה בשדה, במקום זה, מה קיבלתי? נופש ביוון, עם נשים יפות זה בטוח, אבל אם מישהו היה שובניסטי הוא ישאר גם אחרי הספר הזה, ואולי אני מחפש יותר מדי ונשים הן בעצם פחות מורכבות מגברים כמו שאני חשבתי, או חושב. שיהיה בתיאבון, הסופלאקי מוכן, וגם הוא יעלה לכם 4 במאה.

» ביקורות נוספות של עומרי
» ביקורות נוספות על האי של סופייה