ביקורת ספרותית על שתהיי לי הסכין מאת דויד גרוסמן

---

במילה אחת: קסם.
קראתי את הספר אינספור פעמים, במרווח של כמה שנים אחת מהשנייה, ומדהים לראות איך בכל פעם נפתח בפני אספקט חדש לאינטימיות בין שני גיבורי הספר, ושער ביני לבין התפיסה שלי לגבי יחסים אז והיום.
מדהים כמה אפשר להעביר תחושות ותשוקות גלויות וסמויות באמצעות מילים ומשפטים שמציירים יחדיו תמונה סנכרונית, וגרוסמן כותב זאת בצורה פואטית ושובת לב ונפש, מלאה בדימויים חדים ומדויקים שנצרבים במוח של הקורא לנצח.
לכל אחד מאתנו יש את הסכין שלו, את האדם שגורם לאמת להתפקע ממנו עד זוב דם. אני חושבת שהספר הזה נוגע בכולנו בדיוק במקום הזה- בין אם אנו שייכים לברי המזל שאצלם האדם הזה נמצא במרחק נגיעה, ובין אם לאלו שהאדם הזה נמצא כל כך רחוק אבל המחשבה והרגש שלנו עורגים יחד אליו בכל יום ויום, בין אם הוא מודע לזה ובין אם לאו.

» ביקורות נוספות של לירון
» ביקורות נוספות על שתהיי לי הסכין