ריימונד קארבר

ריימונד קארבר

סופר

ריימונד קארבר (1938-1988) הוא כותב סיפורים קצרים ומשורר, ונחשב למחייה הסיפורת האמריקנית בשנות ה-70 וה-80. קארבר החל לכתוב בתחילת שנות ה-60 ועבד כעורך, לקטור ומורה. בשנות ה-70 צבר מוניטין ופיתח את סגנונו הספרותי האופייני הכולל עיסוק באלכוהול, עוני ובדמויות מן השורה המצויות בסיטואציות מייאשות.הוא הושווה להמינגווי ולצ'כוב בעוצמת כתיבתו והפך למודל חיקוי לסופרים צעירים בכל רחבי ארה"ב. בשלהי שנות ה-70 אושפז מספר פעמים בשל אלכוהוליזם. בשנות ה-80 נגמל, כתב במשרה מלאה ונישא למשוררת טס גלאגאר. קארבר נפטר בגיל 50 מסרטן בריאות.
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (107):
שקראתי, רוצה לקרוא, לחפש ולקרוא , שירה, ליד המיטה באופן קבוע, מדף ספרי השירה, רשימה, "מחכה לו שיבוא" -חייבת לרכוש., התגלות בעולם השירה, לקרוא ב2011, ספרי שירה שאני משתוקקת לקרוא בהזדמנות., ספרים שאני מתכוונת לקרוא, צריך לקרוא את זה מתישהוא, חדשה, ספרי שירה נוגעים , ספרי קריאה, ספרים שכדאי לקרוא , ✔ נרכש בסיפור חוזר, רשימה, עוד ...
1.
"איש בלי יידים בא לדלת למכור לי תצלום של הבית שלי". מי חוץ מריימונד קארבר יכול לפתוח סיפור כך, ולהראות בהמשך את החסר הכואב עוד יותר שממנו סובל בעל הבית? מי כמוהו מכיר מבפנים ומכל הצדדים את הסבך הבלתי פתיר של בדידות, אהבה, כעס, אלימות, ניתוק? זהו קובץ סיפורים השני של קארבר, שיצא ב - 1981, והפך אותו כמעט בן - לילה יעד לחיקוי לסופרים צעירים בכל רחבי ארה"ב. אלא שהריאליזם הקשוח שלו פשוט רק לכאורה. למעשה מפעמים בו רגישות פיוטית ותחכום של מספר המקשים על החיקוי ועשויים להפתיע. קובץ סיפוריו השלישי תורגם לעברית תחת הכותרת "דבר קטן וטוב" ('כתר', 1987)....

2.
ריימונד קארבר נולד באורגון, ארה"ב, בשנת 1938. נשא אשה בגיל צעיר, והחל לפרנס את משפחתו בשורה של עבודות מזדמנות ומייאשות. שתה, התגרש, שתה עוד, כתב סיפורים קצרים ושירים בין לבין, אולם רק בסוף שנות השבעים החל מזלו להשתנות: קובץ סיפוריו Will You please be quiet, please? זכה להכרה עולמית, הוא הפסיק לשתות, והכיר את המשוררת טס גלגר, איתה חי עד יומו האחרון. בעשור השנים הבא, עד מותו, הוא פירסם קבצי סיפורים שהקנו לו את שמו כאחד מגדולי המספרים האמריקאיים של המאה, ושני קבצי שירה. את ספרו האחרון "דרך חדשה אל מפל המים", הספיק להשלים לפני מותו, אולם לא לראותו בדפוס. ריימונד קארבר מת ב-2 באוגוסט 1988. - - קורה שאדם נולד לתוך ארץ זרה. שלמרות שיש לו אב ואם, אחים ואחיות, שפה ותרבות - הוא בעצם ממקום אחר, והוא לא יודע את זה. הוא כואב כל חייו, עד שהוא מבין, ומתחיל את המסע חזרה אל ארץ מולדתו, שמעולם לא היה בה ואף אחד לא יכול להבטיח לו שהיא אכן קיימת. אדם כזה נולד לתוך גיהנום, ובהתחלה הוא אינו יודע שזה הגיהנום. הוא ממשיך לחיות את חייו וליפול שוב ושוב, ורק אחרי זמן ארוך משהו קורה: איזה רגע של חסד, שבו הוא זוכה לראות, ולו לרגע מהיר ובהיר, את המקום שלו. פיסה גלויה קרועה מן המקום שלו, נאמר. או מישהו משם שחולף על פניו ומחייך - רגע שמשנה את חייו, משום שבבת אחת הוא מבין שאכן יש מקום כזה. שהוא לא חולם. שיש חיים טובים מאלה שהוא חי עכשיו. וגם, כמובן, באותו הרגע הוא גם מבין שהוא חי בגיהנום. (ריימונד קארבר) - - עריכה ותרגום הספר: עוזי וייל ...

3.
ככל שחולף הזמן ומתארכת הפרספקטיבה, כן מתבררת ביתר שאת מרכזיותו של ריימונד קארבר (1988 - 1938) לקאנון של הסיפור הקצר האמריקאי בשנות השבעים והשמונים. לאחר הפוגה של כשנתיים וחצי, שבהן התרכז בכתיבת שירים, תסריטים ומאמרי ביקורת, הוא חזר ופירסם בין ה - 24.2.1986 וה - 1.6.1987 שבעה סיפורים חדשים. קצת יותר משנה אחר - כך מת. שבעה אלה הם איפוא סיפוריו האחרונים. שישה מהם מחזירים אותנו בבירור לטריטוריה הקארברית המוכרת, אל אותם חומרים אוטוביוגרפיים ביסודם, אותם מתחים, רגעי משבר ומצבים דלי אופציות שפגשנו בקבציו הקודמים ('אף אחר לא אמר שום דבר', עם עובד, 1994 ; 'על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אהבה', עם עובד, 1992 ; ,דבר קטן וטוב', כתר, 1987 - כולם בתרגום משה רון). היחסים שבמוקד הסיפורים השתנו מעט בהתאם לגילו של המחבר, כעת גיל העמידה ; יש דגש רב יותר על פרידות בלתי חוזרות ועל המוות; ובנוסח הסיפר ניכרת רחבות מסויימת לעומת קודמיהם. בסיפור השישי, 'פשטידת שחרורים', מציג קארבר אותם חומרים, אבל בנימה חרשה אצלו, הנוטה בבירור לעבר הפנטסטי והמאויים. הסיפור השביעי, 'שליחות', מספר על ימיו האחרונים של אנטון צ'כוב, אחד הסופרים האהובים והנערצים ביותר על קארבר (שגם הודבק לו לא פעם הכינוי "צ'כוב האמריקאי"), והוא כמעט מכל בחינה חריג יחיד בכל יצירתו, ולדעת אחרים הטוב שבסיפוריו. החטיבה השניה בספר זה כוללת את שבעת הסיפורים שפירסם המחבר בקובץ המעורב 'אשים' שיצא לראשונה בארצות - הברית ב - 1983. שלושה מאלה הן גירסאות מלאות יותר לסיפורים שהופיעו ב'על מה אנחנו מדברים' בנוסח מקוצר, לעיתים באופן דראסטי ביותר, שנקבע ככל הנראה על - ידי עורך הקובץ ההוא, גורדון ליש. הנותרים לא כונסו בספר קודם לכן. לפחות אחד מהם יוצא דופן ביצירתו של קארבר, בכך שהוא משחק באירוניה בוטה בתחבולת המספר הבלתי מהימן ("מותו של הארי"). כולם מהווים תוספות למצאי המתורגם לעברית, שחובבי קארבר בוודאי ימצאו בהן עניין. תירגם משה רון, שגם הוסיף אחרית דבר....

4.
ב-1981 ראה אור קובץ בן 17 סיפורים שביצר את מעמדו של ריימונד קארבר כרב-אמן של הסיפור הקצר האמריקאי. הקובץ נשא את הכותרת על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אהבה (תרגום עברי משה רון, הסדרה הלבנה, עם עובד, 1992). במרוצת הזמן התברר כי הספר עבר עריכה דרסטית בידי ידידו ועורכו של קרבר גורדון ליש. לא רק שהטקסט קוצר כדי מחציתו, אלא שונו ואף נוספו קטעים וביטויים לרבות פתיחות, סיומים וכותרות של סיפורים. קרבר תויג (למורת רוחו) כ"מינימליסט" ולסיפורים ולדמויותיהם ניתן צביון קשוח ולעתים מאיים וחידתי. מתחילים מביא אותם 17 סיפורים, באותו סדר, אבל בגרסאות המלאות, ולעתים המעוגלות והרחומות יותר, שבהן מסר קארבר את הטקסט לליש (ועל כך ראו הקדמת העורכים האמריקאים). על השינויים שהכניס ליש ביצירתו של קארבר הובעו במרוצת הזמן דעות לכאן ולכאן, אבל דבר אחד ברור: אלה הם הנוסחים המקוריים של קארבר ואין ספק שכך רצה שיראו סיפוריו אור. אחרי מותו כתבה הסופרת טֶס גַלַגֶר, אשתו השנייה: "אפילו בעת שראה הספר אור, הרגיש שאינו מייצג את הדגש העיקרי בכתיבתו, ולא את הפעימה האמתית ואת הדחף של יצירתו." אשתו הראשונה, מריאן בֶּרק קארבר, אפיינה כך את היחס בין המחבר לעורכו: "ריי לא היה ילד שניצב מול איזו נוכחות מגנטית משעבדת של גורדון. הוא חיבב את גורדון והצטער בשבילו... גורדון היה נותן את הביצה השמאלית שלו בעד הכישרון לכתוב כמו ריי." "אחד המסטרים העולמיים של הסיפור הקצר" (טיימס ליטררי ספלמנט) "צ'כוב האמריקאי" (סנדיי טיימס) "קארבר הוא סופר שניחן במידה מדהימה של חמלה ושל יושר... מבטו כה צלול, כמעט שובר לב" (וושינגטון פוסט) "אחד הקולות המקוריים והאמתיים ביותר של אמריקה" (סלמן רושדי) "קארבר לא רק שובה בחבלי קסם – הוא משכנע" (מגזין טיים) ההדירו: ויליאם ל' סְטַאל ומוֹרין פ' קֶרוֹל עורכ/י הסדרה:משה רון, תרזה בירון-פריד ויובל שמעוני ...

5.
בספר זה 14 מסיפוריו המוקדמים של ריימונד קארבר. הקורא העברי שמכיר את קבציו המאוחרים יותר - "דבר קטן וטוב" ('כתר' 1987) ו"על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אהבה" ('הסדרה הלבנה'', 'עם עובד', 1992) - ימצא גם כאן את אותה כתיבה שהקנתה למספר אמריקאי זה את פרסומו הגדול: כתיבה בוטה ומדוייקת, דלת מלל אך טעונת רגש. יש כאן נושאים שנעדרים מיצירתו המאוחרת, כמו גיל ההתבגרות ושאלת הכתיבה עצמה, וכן סיפורים ששלטת בהם הנימה הקומית. חמישה מהסיפורים הכלולים פה שימשו לרוברט אלטמן בכתיבת התסריט של 'תמונות קצרות'....

6.
בראשית 1998 פנה ג'יי וודראף, עורך 'אסקואייר', לטס גאלגר, אלמנתו של ריימונד קארבר, ושאל אם יש ברשותה טקסט שיוכל לפרסם בירחונו במלאת עשור למותו של הסופר. גאלגר הזכירה אי - אלו תיקים שמצאה זמן קצר אחרי המוות, ושמסיבות שונות נותרו במגירת השולחן מבלי שנבדקו ביסודיות. וודראף הציע לסייע בבדיקת תכולתם, וכעבור שנה חצה את היבשת מניו - יורק אל ביתם של קארבר וגאלגר בפורט - אנג'לס שבמדינת וושינגטון. בין הניירות נמצאו שלושה סיפורים שלא פורסמו מעולם, שניים מודפסים במכונת - כתיבה ואחד בכתב - ידו של קארבר. כעבור מספר חודשים ביקרו בספרייה של אוהיו סטייט יוניברסיטי בני הזוג ויליאם סטאל ומירין קארול, שניהם חוקרי יצירתו של קארבר, ומצאו שם שני סיפורים שלמים נוספים, שנכתבו ככל הנראה בראשית שנות השמונים, ואף הם טרם ראו אור. חמשת הסיפורים הללו מן העיזבון הם החטיבה הראשונה בספר המוצע בזה לקורא העברי. הוספתי עליהם שתי חטיבות נוספות של סיפורים : שמונה סיפורים מתוך 'אפשר לבקש ממך שקט, בבקשה' (יצא במקור ב - 1977, וכינס את כל הסיפורים מתקופת בשלותו הראשונה של קארבר), אשר לא נכללו במבחר מקובץ זה שיצא בסדרה הלבנה ('אף אחד לא אמר שום דבר', עם עובד, תשנ"ד), וחמישה סיפורי שחרות שנכתבו בשנות השישים, בתקופת לימודיו של קארבר באוניברסיטה ומעט אחר - כך. יצירות מוקדמות אלה הן העשויות, יותר מן האחרות, להפתיע את הקורא המכיר את מיטב יצירתו הבשלה של קארבר. "עונות זעף" היה הסיפור הראשון שפירסם, בכתב - עת ספרותי בהאמבולדט סטייט קולג' ב - 1963: הוא שואב את השראתו בבירור מהפואטיקה המודרניסטית של זרם התודעה בנוסח פוקנר וג'ויס (גאלגר העירה עליו שהוא מייצג את "הדרך שבה לא הלך"). "האפיסיונאדוס" הוא פארודיה על המינגווי (שהפואטיקה שלו הוטמעה באופן חיובי אל תוך רבים מסיפוריו המאוחרים יותר של קארבר), ועל הנטייה של המודרניזם העלי לנפח ייצוגים של אלימות לכלל אירועים טקסיים הרי משמעויות סמליות. "תפוחים אדומים מבריקים" (נדפס ב - 1967, המאוחר בקבוצת סיפורים זו) הוא ספק פארודיה על הצפוי מן הייצוג הספרותי של חיי המעמד הכפרי הנמוך הלבן, ספק נסיון יחיד של קארבר ליצור בנוסח פוסטמודרניסטי, כמו זה של ישמעאל ריד או סטיב כץ. רק "השערה" מצביע בבירור על ההמשך. בהוצאתו לאור של ספר זה אני מסיים מפעל שלא ידעתי שאני מתחיל בו לפני חמש - עשרה שנים, כשניגשתי לתרגום סיפורי 'דבר קטן וטוב'. יחד עם 'סיפורים אחרונים' (הספריה החדשה), כל סיפוריו של ריימונד קארבר עומדים עכשיו לרשות המבקש לקרוא אותם בעברית. מ.ר....

7.
ב-1981 ראה אור קובץ בן 17 סיפורים שביצר את מעמדו של ריימונד קרבר כרב-אמן של הסיפור הקצר האמריקאי. הקובץ נשא את הכותרת על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אהבה (תרגום עברי משה רון, הסדרה הלבנה, עם עובד, 1992). במרוצת הזמן התברר כי הספר עבר עריכה דרסטית בידי ידידו ועורכו של קרבר גורדון ליש. לא רק שהטקסט קוצר כדי מחציתו, אלא שונו ואף נוספו קטעים וביטויים לרבות פתיחות, סיומים וכותרות של סיפורים. קרבר תויג (למורת רוחו) כ"מינימליסט" ולסיפורים ולדמויותיהם ניתן צביון קשוח ולעתים מאיים וחידתי. מתחילים מביא אותם 17 סיפורים, באותו סדר, אבל בגרסאות המלאות, ולעתים המעוגלות והרחומות יותר, שבהן מסר קרבר את הטקסט לליש (ועל כך ראו הקדמת העורכים האמריקאים). על השינויים שהכניס ליש ביצירתו של קרבר הובעו במרוצת הזמן דעות לכאן ולכאן, אבל דבר אחד ברור: אלה הם הנוסחים המקוריים של קרבר ואין ספק שכך רצה שיראו סיפוריו אור....


טוב, איך אני כותבת ביקורת על ספר כזה? אני פריקית של סיפורים קצרים, ואני קוראת לא מעט כאלו. אבל קארבר הוא מיוחד. היום (או אולי בישראל של שנ... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב
אני מתה על סיפורים קצרים. זו הסוגה החביבה עלי. הרבה שנים היססתי אם לקרוא את קרבר, כי אם אתאכזב - אז למה אשאף? וניסיתי. התאכזבתי? לא. הוא באמ... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
לומר את האמת, ספר הסיפורים הזה הופיע כבר גם בעברית, בגירסה אחרת, בשם: "על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אהבה". אני זוכר שקראתי את הספר לפ... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב
אני אוהבת מאד סיפורים קצרים. הם כמו בונבוניירות - שגם אותן אני אוהבת מאד - מהווים טעימה תמציתית של סיפור, מתפתחים במהירות, הפואנטה מפתיעה - ... המשך לקרוא
26 אהבו · אהבתי · הגב
"אז ילדת בגיל עשרים?" שואלת פתאום הבת שלי. היא עוד מעט בת עשר. אני ליד הכיור והיא אמורה להכין שיעורים על שולחן המטבח. "עשרים ואחת וחצי" אני ע... המשך לקרוא
46 אהבו · אהבתי · הגב
אז זהו ריימונד קארבר הנהדר, שידוע בעיקר בזכות סיפוריו המדויקים. הכרתי אותו בעקבות בחור שיקר מאוד לליבי, ונחשפתי לראשונה לספרו "דבר קטן וטו... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ