שמעתי על הספר בזכות מכר תולעת ספרים, אחרת אין סיכוי שהייתי מגיעה אליו.
ל"בולו בולו" שני חלקים: תיאור ביקורתי של העולם שאנחנו חיים בו, ש - P.M מכנה בקיצור "מכונת העבודה הפלנטרית", והחלק השני, בו הוא מתאר את "בולו בולו" - החזון, התכנית והצפי שלו לעולם האוטופי שעתיד להתקיים פה ממש בקרוב.
צלחתי רק את החלק הראשון, שהוא מעניין ומעורר מחשבה. אצלי הוא הצטרף ל"שלום לך עצלות" ול"הרחבת תחום המאבק", שתכליתם המרכזית היא לגרום לי להרגיש רע כשאני הולכת לעבודה בבוקר, ולעזור לי לזכור שאני משרתת אינטרסים שלמעשה מנוגדים לחלוטין לטובתי האישית, ושלמרות שאני תופסת את עצמי כאדם נחמד וידידותי, בעצם אני שותפה ללא משים לרמיסת החלשים, חסרי המזל, הדחויים. כדאי להיווכח בזה מחדש, לפעמים.
אבל הדפים הספורים שהצלחתי לקרוא מחזון ה"בולו בולו" לא ציירו לי עולם מושך כל כך. אולי הצרכנות הרעילה את דמי, אולי נקשרתי יותר מדי אל משפחתי וחיי, ואולי אני סתם צרת מוחין. אך מתקבל יותר על הדעת שהמבנה של הספר - תיאור יבשושי, מפורט ונטול רגש של פרוייקט - לא עורר אצלי עניין, הזדהות והתלהבות. וכנראה שגם אצל אחרים לא: P.M חזה ש"בולו בולו" יתממש בשנות השמונים של המאה הקודמת. אנחנו עדיין מחכים...















